לאחר הקדמת הרקע "המקדשי" למגילת אסתר, אנו נכנסים להתבונן על האירועים המרכזיים במגילה באמצעות המשקפיים "המקדשיות". כאמור, לא נעבור פסוק פסוק אלא ניגע רק
סיימנו את התרגיל הקודם עם מעין "חידה" – כמה יהודים נענו להצהרת כורש וקמו ויצאו מתוך גלות בבל? התשובה מופיעה בפרק ב בספר עזרא
בתרגיל הקודם ראינו שלא רק עונשים ואירועים קשים מסתתרים מאחורי אירועים שנראים טבעיים ואנושיים מבחינה היסטורית, גם תהליכים גאוליים כמו היציאה מגלות בבל –
ראינו שדריווש המדי וחתנו-שותפו כורש הפרסי, תופסים את כסאו של בלשצאר מלך בבל, אך לא עוברות שנים רבות ודריווש נפטר ומעביר את מלכותו לכורש,
בתרגיל הקודם התחלנו להרכיב את "פרופיל האישיות" של מרדכי היהודי. ראינו שהוא הוגלה בגלות "החרש והמסגר" בה הוגלתה האליטה הרוחנית והכלכלית של ירושלים וממלכת
אנחנו יוצאים למסע חשיפת הסיפור האמיתי שמאחורי המסכה של מגילת אסתר. ראינו בתרגיל הקודם שאחשורוש מוזכר בתור המלך שבתקופתו הוקפאה בניית המקדש. היום נתחיל
במבט ראשון נדמה שאם יש חג אחד שאין לו קשר למקדש – הרי זה פורים. מגילת אסתר מתרחשת כולה בשושן הבירה, בזמן שהיהודים נמצאים
אז ראינו את הקשר העמוק בין עם ישראל לבין מחזוריות הלבנה, החל ממצוות קידוש החודש ועד היכולת של עם ישראל לעבור ממצב של "ירח
כפי שראינו, ראש חודש הוא זמן של התחדשות, אך כדי שההתחדשות הזו תגיע, חייב להיות מרכיב של כפרה. כפי שראינו שעיר העיזים לחטאת עניינו
בתרגיל הקודם פגשנו את המדרש המופלא על הדיאלוג בין הקב"ה לבין הלבנה בעת בריאתה, כאשר בתחילה הלבנה נבראה כשווה עם השמש, אך בעקבות פליאתה