אחרי שראינו את התמונה הגדולה של תיאור מסע ה"עליה לרגל" הרוחני שאנו עוברים בכל יום במהלך תפילת שחרית, נתחיל להיכנס להתבוננות בכל שלב ושלב.
כאמור, השלב הראשון הוא מברכות השחר ועד ברוך שאמר, דרך אמירת כל פרקי ה"קרבנות" – קרבן התמיד, פיטום הקטורת ועוד. שלב זה בתפילה הוא שלב ללא הרבה "יחסי ציבור". לא מעטים האנשים שפשוט מדלגים עליו…
המשמעות הפשוטה של השלב הזה מבוססת על הרעיון שבהיעדר היכולת להקריב את הקרבנות, מה שניתן לעשות זה לקרוא את הפסוקים העוסקים בכך וייחשב כאילו הקרבנו את קרבנות התמיד, כפי שנאמר בפסוק: "ונשלמה פרים שפתינו".
אך בתרגילים האחרונים התחברנו לרעיון שהתפילה היא לא רק "זכר" לקרבנות, אלא היא תהליך של עליה לבית מקדש של מעלה שבו ממשיכים להיות מוקרבים קרבנות התמיד ולהעלות את הקטורת מידי יום! דבר שהוא חיוני לקיום ולהורדת שפע לעולם. ממילא אנו יכולים בזמן אמירת הקרבנות להשתמש בכח הדימיון ולראות בעיני רוחנו את קרבן התמיד מוקרב ממש עכשיו בבית מקדש של מעלה, ואנו כחלק מכל עם ישראל "עומדים על מעמדו" בעצם אמירת הפסוקים!
ניתן להקביל שלב זה גם להיאספות של כל העולים לרגל אל מקום אחד כקבוצה אחת שנערכת להתחיל את המסע אל המקדש.
יתירה מזאת, שלב זה מקביל כאמור לעולם העשיה, שכאמור מייצג את השכבה החיצונית של המציאות, הקיום הפיסי הפשוט של כל מה שנמצא בעולמנו. באמירת שלב זה אנו מכוונים לאסוף איתנו את כל קומות החיים (הכלולים ב"עולם העשיה" הגשמי) ולכלול אותם בתהליך הכניסה אל הקודש, ממש כפי שפועלים קרבנות התמיד בבית המקדש.
ברמה האישית, נתבונן על שכבת "הנפש" בתוכנו, על "עולם העשיה" הפרטי שלנו. כל מה שקשור לקיום הבסיסי שלנו, הצרכים שלנו, אוכל, קורת גג, דאגה לילדים… נחשוב על ההיבטים של הקיום הבסיסי שלנו ונשאל את עצמנו לשם מה כל המאמץ הזה? הרי אנחנו לא מוכנים להסתפק בקיום בפני עצמו, רק לשרוד עוד יום ועוד יום! יש לנו מטרה לגדול ולהתפתח, ושהילדים שלנו יגדלו יתפתחו ויהיו חלק ממשהו גדול יותר, וכמובן זה נכון לא רק במעגל הפרטי אלא גם ביחס לכל הופעות החיים.
אם ננסה לתמצת את הרעיון לתרגול מעשי, הרי שבמהלך אמירת הקרבנות ננסה לכוון שאנו מתקשרים לשכבת הנפש הפנימית שלנו, והכללית של העולם כולו. נקודת הקיום הזו, אותה אנו רוצים לקשר למטרה גבוהה יותר, לעולם של יצירה, התקדמות והגשמה.
תהליך זה נקרא "לקשר נפש ברוח", לא להשאיר את הקיום כדבר סגור בפני עצמו אלא להבין שהקיום הוא חשוב כאשר הוא תשתית להגשמת מטרות מסויימות.
אשמח לקבל שיתופים האם התרגול הזה פתח לכם כוונה חדשה במהלך התפילה ובפרט בשלב אמירת הקרבנות.
************************************************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות פרסום, אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate