אחרי שנגענו בקצרה בשלב הראשון של התפילה, שלב ה"קרבנות", ניגע היום בשלב השני המכונה "זמירות" או "פסוקי דזמרא". במשל העליה לרגל, אם בשלב הראשון התכנסנו ברחובה של עיר והתכללנו עם שאר הנפשות, כעת אנו יוצאים ממקומנו, ומתחילים את התנועה לעבר המקדש. זהו שלב שבונה בתוכנו את היחס הנכון אל המרחב שאליו נגיע ע"י פרקי שירה ושבח המהללים את הבורא ואת השפע שהוא משפיע לנו בכל יום. זהו השלב המקביל ל"עולם היצירה" ולקומת "הרוח", המרחב של היצירה, ההתחדשות, האידיאלים שנותנים את הכיוון לקיום.
כדי לקרב את הדברים אל הלב, נבחן אותם במרחב של העבודה/קריירה/פרנסה. הרצון הבסיסי המניע אותנו לעבוד הוא כמובן הצורך ההישרדותי. הרצון לקיים את עצמנו ואת משפחתנו. מהבחינה הזו, זה לא משנה במה נעבוד, כל עוד נקבל את התמורה שתתן מענה לצורך הקיום. זוהי תנועה שמבוססת על קומת הנפש במהותה.
אבל הרבה אנשים לא יסתפקו בעבודה לאורך זמן מהמקום הזה. הם יבקשו לחוות בקריירה שלהם גם אלמנט של יצירה, התחדשות, אתגר, סיפוק. אלו איכויות ששייכות לקומת "הרוח" שבנפש. לפעמים קשה או מאתגר לקום כל יום לעבוד, או להתמודד עם האתגרים השונים שם. כאשר אנחנו עובדים רק מהמקום ההישרדותי, זה יכול להיות מאוד שוחק. אבל אם אנחנו נזכרים בהיבטים היצירתיים של העבודה שלנו, או דואגים שיהיו לנו כאלה, הרי שאנחנו אוספים את קומת הנפש אל הרוח ומביאים לייחוד (חיבור) ביניהם, שמוליד איכות, משמעות ואנרגיה לעבודה השגרתית.
כעת נחזור למהלך התפילה. לאחר שביצענו התכללות של קומת הנפש וכללנו אותה בנפשות כולם (וכאמור ניתן לכוון על כך באמירת "הריני מקבל על עצמי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך"), אנו אוספים את הנפש אל קומת הרוח. אנו נזכרים שלקיום שלנו יש משמעות, יש תנועה, הוא בא ליצור ולחדש משהו בעולם. יתירה מזו, תנועת היצירה האישית שלנו היא חלק מתנועת יצירה כללית שיש במציאות, ומופיעה אצל כל האנשים כולם בכח בחירתם, ואף בכל חלקי ההויה שבטבע. הטבע מתחדש בכל יום ויוצר מופעים מרהיבים, מתוכם ניתן לשמוע שירת הלל ושבח לבורא ממנו מגיעה תנועת היצירה וההתחדשות הזו, והדבר בא לידי ביטוי בפסוקי ההללויה הרבים שהם חלק משלב הזמירות בתפילה.
כתרגול מעשי, ננסה לדמיין את עצמנו בעת אמירת הזמירות/פסוקי דזמרא, הולכים ומתקרבים אל מקום המקדש, בדרכנו אנו הולכים בשביליה של ארץ ישראל הצבועים מכל צידיהם בירוק טרי ורענן המזנק מתוך האדמה בתקופה זו של השנה. תוך כדי הליכה והנאה מיופי הבריאה, אנו שרים ומשבחים את הבורא על החסדים והשפע שהוא משפיע עלינו בכל יום, ומרגישים כיצד הבריאה כולה מצטרפת לשירתנו, בבחינת "שירת העשבים".
בשולי הדברים נזכיר שהיום ראש חודש שבט, שעניינו אכילה. לאחר שנסיים את הסדרה העוסקת בתפילה, ניגע גם בנושא ה"אכילה בתודעת מקדש" ונתכונן יחד לחג ט"ו בשבט. יש למה לחכות…
************************************************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות פרסום, אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate