בתרגילים האחרונים ציירנו ציור דימיוני על האפשרות לבנות את בית המקדש לא מתוך מלחמת עולם אלא להיפך – מתוך חתירה למרכז של שלום עולמי
בתרגילים האחרונים התחלנו לעסוק בשאלה כיצד ניתן לדמיין אפשרות שבה נתקדם באופן מעשי להקמת המקדש השלישי, במציאות שבה כל פעולה הקשורה להר הבית עלולה
בתרגיל הקודם ראינו שאומות העולם ציפו לשמוע איזה מסר עם ישראל הולך להשמיע אל מול המבוכה ההולכת וגוברת, במיוחד מאז חזר למולדתו וביתר שאת
תרגיל זה מוקדש לעילוי נשמתו הטהורה של הקדוש ר' מיכאל מרק הי"ד שעלה ביום זה בסערה השמימה, ושימש עבורי כדגם לאדם שחיבר שמים וארץ
בתרגילים הקודמים ראינו את המסקנה שהחובה והאפשרות לבנות את בית המקדש השלישי חלה גם בימינו. כמובן הטענה שמיד עולה היא שפעולה שכזו עלולה לגרום
בתרגיל הקודם ראינו שברמה ההלכתית והטכנית אין מניעה לבנות את בית המקדש השלישי באופן מיידי כאשר עם ישראל ירצה בכך כאומה. ראינו שיש מקורות
בתרגיל הקודם ראינו את תפקידו המרכזי של המקדש בתהליך הגאולה. בגישת הרמב"ם – זהו מרכז רוחני של לימוד והפצת תורת ה' לעם ישראל ולעולם
אחרי שסקרנו את שתי הגישות השונות בנוגע ל"עתיד לבוא", זו של הרמב"ם וזו של הרמח"ל, כל אחת בפני עצמה, נתבונן על הדומה והשונה שביניהם
בתרגיל הקודם ערכנו היכרות עם המקובל האלוקי – הרמח"ל, ועם שני חיבורי המופת שלו בתחום האמונה היהודית – דרך ה' ומאמר העיקרים. ראינו עקרונות
לאחר שראינו בתרגיל הקודם את גישת הרמב"ם, נעבור לברר את מושגי "לעתיד לבוא" על פי הגישה הקבלית, כפי שניסח זאת הרמח"ל. אבל לפני שנתחיל