אנחנו נמצאים בתרגיל המסכם את הסדרה שעסקה ביום העצמאות, ואת התרגיל הזה נקדיש להתבוננות ב"הפטרה" אותה נהוג לקרוא ביום העצמאות. ראשית יש לדעת שלא
בחלק גדול מהשנים, יום העצמאות נדחה ליום ו' באייר, אך היום אנו נגלה שזהו למעשה התאריך האמיתי של יום העצמאות! מדוע? לאחר מלחמת העולם
יום העצמאות, יום ה' באייר, הוא יום הכרזת מדינת ישראל. אבל מהי המשמעות הרוחנית של ההכרזה הזו ומדוע יש לציין ולחגוג אותה? בשבת חול
יום ד' באייר נקבע כיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. אמנם ברוב השנים יום זה יוקדם ביום או יומיים או יידחה ביום, אך
בתרגיל הקודם ראינו את המעבר מ"השופר הגדול" ל"שופר הבינוני", מתנועת "הציונות המקדשית" ל"תנועה הציונית" ה"טבעית" כמי שמובילה את תהליך החזרה לארץ ישראל. יש לדעת
בתרגיל הקודם ראינו כיצד הרעיון שכינינו "הציונות המקדשית" הופיע במציאות דרך רבנים, ספרים ויוזמות שונות שכולם קראו לעלות לארץ ישראל, לכונן בה יישוב עברי
בתרגיל הקודם ראינו את הדרשה של הרב קוק שבה הוא הגדיר שלושה סוגים של "תקיעות שופר" כאשר הכוונה היא להתעוררות לשיבה אל הארץ והתחלת
בתרגיל הקודם הנחנו מושג חדש – "ציונות מקדשית", אשר בעצם מבטא את החזון העתיק והמסורתי של עם ישראל לשוב לארץ ישראל, להקים בה ריבונות
אנחנו מתחילים את הסדרה שתעסוק בהכנה ליום העצמאות, כחלק מהסדרה הגדולה שעוסקת בתקופת ספירת העומר. כבר ראינו שחצות הלילה של פסח הוא רגע הלידה
לאחר שנגענו על קצה המזלג בשאלת מהות השואה והקשר למקדש, ניגע בשאלה השניה – מדוע דווקא כ"ז ניסן? לאחר שהוקמה המדינה עלה רצון לעצב