אז אחרי שהקדמנו אזהרת מסע שכל מה שנדבר על הקב"ה זה רק בדרך השאלה, נעלה את השאלה הבאה: אנו מבינים שראש השנה הוא יום
תקציר הפרקים הקודמים: ראינו שהחגים לאורך השנה מתחלקים לשתי משפחות: שלושת הרגלים וחגי תשרי. ראינו שלפי האריז"ל המבנה של חגי תשרי מתבסס על רעיון
תרדמה על האדם, "ניסור" הצלע (הצד האחורי), בנייתו לאישה והבאתו אל האיש… זהו תהליך הנסירה אותו ראינו בתרגילים הקודמים. מה יקרה כעת כאשר האיש
אחרי שראינו את נקודת הפתיחה של הזוגיות הראשונה: האיש והאשה אשר נבראו לפי חז"ל "דבוקים גב אל גב" או כפי שמצב זה מכונה בקבלה
בכל בוקר בימי אלול נשמע קול השופר בבתי הכנסת. את התרגיל הקודם סיימנו בהתבוננות במבנה התקיעה הבנוי מאחדות (התקיעה הראשונה, הקול הפשוט), פירוד (התרועה
בתרגיל הקודם ראינו כיצד חגי תשרי הם למעשה "משפחה אחת" של חגים, שעומדת בנפרד מה"משפחה" של שלוש הרגלים (כאשר חג סוכות משתייך לשתי המשפחות).
חודש אלול התחיל ואנחנו עם הפנים לתקופת "החגים", חגי תשרי הבאים עלינו לטובה. אבל רגע, למה בכלל יש לנו את תקופת "החגים", שביננו, היא
היום ג' אלול הוא יום פטירתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. מאחר והרבה מהתכנים של "מועדי המקדש" מבוססים על רעיונות שהרב קוק
לאחר שעברנו את ראש חודש, אנו נכנסים היום בפועל לימי חודש אלול, חודש מיוחד מאוד במעגל השנה העברי. חודש שמוקדש כולו להכנת הלב, הנפש
היום ר"ח אלול, הוא ללא ספק יום בעל משמעות רבה, הן מצד היותו פותח את "ימי הרחמים והסליחות" והן מצד היותו יום פתיחת שנת