בתרגיל הקודם הזכרנו את ההבדל העצום בין עבודת ה' בזמן המקדש לעבודת ה' אליה אנחנו רגילים מאז החורבן. בזמן המקדש "האהבה דוחקת את הבשר"
נתחיל בסיכום קצר של התהליכים הרוחניים המתרחשים בהקרבת הקרבן. ראינו שהקרבת הקרבן מאפשרת לאדם "מעגל התחדשות" מבלי לעבור התכלות או שינה: המקריב מגיע למקדש
אנו ממשיכים בהתבוננות בעולם הקרבנות על בסיס העקרונות אותם בנינו במהלך השבוע הראשון. אחד הרעיונות הבסיסיים היה מעגל ההתחדשות. אז לפני שנמשיך, הייתי רוצה
אנחנו נמצאים ממש בעיצומה של ההיכרות המחודשת עם עולם הקרבנות ולכן נקפוץ ישר למקום בו עצרנו… ראינו שעל המזבח היתה אש אלוקית שבמקום "לשרוף"
אחרי שבשבוע הראשון הנחנו יסודות שאולי היו נראים לא כל כך קשורים לעולם המקדש… בשבוע הזה אנחנו נצלול להתבוננות באחד הנושאים הכי מאתגרים בכל
בשעה טובה הגענו לסיומו של השבוע הראשון, בסדרה העוסקת בנושא מהות המקדש והקרבנות! אני מקווה שהתרגילים בשבוע הזה הצליחו להעשיר את התודעה שלך בתשומת
אנו מתקרבים לסיומו של השבוע הראשון בסדרת "מהות הקרבנות", שבוע שעסק בהבנת המונח "אנרגיית החיים". הבנה זו תסייע לנו בהבנת התהליכים הרוחניים המתרחשים במקדש.
אנחנו מתבוננים השבוע על המונח "אנרגית החיים הטהורה". זו אותה "אנרגיה גרעינית" בסיסית שראינו שנמצאת בתוך כל פרט בהוויה, נותנת לו קיום וחיות ומופיעה
בתרגיל הקודם צללנו לתוך התבוננות פנימית על מי ועל מה שאנחנו. פגשנו את החיים בטהרתם כמעין "אנרגיה חשמלית" שמחיה, מקיימת ומניעה אותנו עוד לפני
מי אני? מה אני? היום בע"ה נצלול להתבוננות עמוקה על עצמנו, ולא רק. ה"אני" שלנו הוא כמו קליפות בצל. הוא מורכב מהרבה מאוד שכבות.