אנו עוסקים בתהליכים הרוחניים המתרחשים בעת השינה. כפי שראינו, במהלך השינה הנשמה משתחררת מ"מאסר הגוף" ויכולה לבקר בבית מקדש של מעלה. אז מה קורה
בתרגיל הקודם הבאנו את "משל הווליום" המתאר אדם שיושב בין מכשיר המשמיע מוסיקה קלאסית למכשיר המשמיע מוסיקה אלקטרונית, ולפתע מחברים את המוסיקה האלקטרונית לרמקול
*את התרגיל היום אני מבקש להקדיש לעילוי נשמתו של פדיה מרק הי"ד שעלה בסערה השמימה בתאריך זה בקרב ברצועת עזה בשנת תשפ"ד. פדיה הוא
בתרגילים הקודמים סקרנו את מבנה היממה במקדש, וראינו כיצד בנוי סדר היום הקבוע ואת העבודות התמידיות היומיומיות, שתכליתן להביא את עם ישראל וההויה כולה
לאחר שראינו את העיקרון שאומר שבבית המקדש היום קודם ללילה והסקנו את המסקנה הרוחנית – מטרת העבודה במקדש היא להביא את העולם כולו למדרגה
אז אחרי שראינו את שתי נקודות המבט על מעגל היממה (נחים בלילה בשביל לעבוד ביום או עובדים ביום כדי להגיע למדרגה גבוהה יותר ולשהות
את שתי נקודות המבט העקרוניות על נקודת ההתחלה של מעגל השנה והיממה אותן ראינו בתרגילים האחרונים, נוכל לכנות נקודת המבט האנושית ונקודת המבט האלוקית.
את התרגיל הקודם סיימנו בשאלה מעניינת: מה קודם למה, היום או הלילה, הקיץ או החורף? ובכן התשובה לשאלה הזו היא פשוטה: שתי התשובות נכונות!
בתרגיל הקודם ראינו את ההקבלה המדויקת שבין מבנה היממה למבנה השנה, וכיצד כל חודש וכל חג תופס את מקומו על ה"שעון" השנתי, וקשור לתנועה
אם נתבונן על היממה, היא מורכבת משני כוחות בסיסיים שמתחלפים ביניהם – האור והחושך, היום והלילה. החל מזריחת השמש, היום הולך ומתחזק, ומגיע לשיאו