
הזמן הכי לחוץ הוא גם הזמן הכי מיוחד – הצעה לכוונה בעת הדלקת נרות שבת (מועדי המקדש ליום י"ח שבט)
אז ראינו שהשבת היא בחינת מקדש במרחב הזמן, והבית שלנו הופך להיות בשבת מעין בית מקדש קטן ופרטי עם השראת שכינה בתוכו, ובבית המקדש

אז ראינו שהשבת היא בחינת מקדש במרחב הזמן, והבית שלנו הופך להיות בשבת מעין בית מקדש קטן ופרטי עם השראת שכינה בתוכו, ובבית המקדש

כאשר אנו באים להתבונן על הנושא של שבת במקדש, אנו לא מוצאים לכך כמעט תיעודים או סיפורים, למעט רמזים דקים. בסיפור המפורסם על האישה

את הסדרה הקרובה נקדיש לאחד הנושאים הרחבים, החשובים והעמוקים בתורה, השבת. זו תהיה סדרה קצרה מאוד יחסית לנושא עצום כל כך, ובעיקר נתמקד בקשרים

ט"ו בשבט שמח! בבוקר הזה משהו מתחיל להתעורר לחיים. לפי הגמרא ט"ו בשבט נקבע כראש השנה לאילן כי כבר ירדו רוב הגשמים של השנה,

הערב נציין את ט"ו בשבט. מועד זה מופיע במשנה כ"ראש השנה לאילן" לפי שיטת בית הלל, ואילו לפי שיטת בית שמאי – זה היה

נגענו בשאלות *למה* לאכול, *איך* לאכול *וכמה* לאכול, ניגע היום בשאלה *מה* לאכול. כמובן שהשאלה הזו נוגעת קודם כל למישור הבריאותי, יש מאכלים יותר

היום נעסוק בנושא שבמבט ראשון קצת פחות נעים לעסוק בו, אבל הוא חלק בלתי נפרד מתהליך האכילה – פינוי הפסולת. כידוע, ישנה ברכה מיוחדת

נגענו בשאלה *למה* אנחנו אוכלים, היום ניגע בשאלה *איך* אנחנו אוכלים. בעולם המודרני אנחנו רגילים לנצל כל שניה. הסחות הדעת והמלחמה על תשומת הלב

עסקנו בנושא הכוונה שאיתה אנו ניגשים לאכילה. שמעתי פעם מידידי דורון שפר שמאכ"ל זה ראשי תיבות של 4 שאלות שקובעות את טיב האכילה –

אנחנו נמצאים בעיצומו של חודש שבט שעניינו אכילה ולקראת ט"ו בשבט המתקרב, ניכנס לסדרה קצרה שתעסוק בנושא *"אכילה בתודעת מקדש"* . לאורך השנה ניגע