בתרגיל הקודם תיארנו את האירוע ההיסטורי של כיבוש הר הבית במלחמת ששת הימים, מנקודת מבט של "הציונות המקדשית". כלומר, כחלק מהתקווה בת שנות אלפיים
אנו נמצאים בסדרת הכנה לקראת יום שחרור ירושלים, ובתרגיל הקודם פרסנו את הרקע למלחמת ששת הימים. כפי שראינו האוירה לפני המלחמה היתה מאוד מתוחה
אנו מתחילים היום לעסוק במועד הכי "צעיר" במעגל השנה, אבל לפחות עבורי ברמה האישית – זהו המועד הכי מרגש ומיוחד: יום שחרור ירושלים. בסדרה
אנו נמצאים ביום ל"ג בעומר, וזו הזדמנות להתבונן על דמותו של ר' שמעון בר יוחאי, בהקשר לאירועים שראינו לאורך הסדרה כולה. המרד הוכרע, עולם
אז סקרנו בקווים מאוד כלליים את השתלשלות מרד בר כוכבא אשר שיאו כנראה בכיבוש ירושלים, וסופו במצור ארוך על העיר ביתר עד לחורבנה הטרגי,
ראינו את הרקע ההיסטורי והרוחני של מרד בר כוכבא, וראינו שמהרגע הראשון נוצרה מחלוקת ברורה בין התומכים למתנגדים, מחלוקת שלמעשה ממשיכה עד ימינו אנו…
היום י"ד באייר הוא יום פסח שני. בע"ה כאשר ייבנה בית המקדש, ביום זה יגיעו לבית המקדש כל מי שלא יכלו להקריב פסח בזמנו
בתרגיל הקודם ראינו את התשתית הרוחנית שעמדה בבסיס מרד בר כוכבא: הקביעה של ר' עקיבא ש"בר כוסבא" הוא בעצם "בן הכוכב" (בר כוכבא) אשר
אז בתרגיל הקודם ראינו את הרקע ההיסטורי למרד בר כוכבא, שבסופו של דבר מתנקז לנקודה אחת – המקדש. הרומאים ביקשו לייאש את עם ישראל
אנו מתחילים היום את הצלילה לתוך אחד האירועים הדרמטיים בתולדות עם ישראל, מרד בר כוכבא, כאשר השאלות העיקריות עליהן נחפש תשובה הן – האם