
כיצד קרבן הפסח הגן על עם ישראל בעת מכת בכורות? (מועדי המקדש ליום כ"ו אדר)
ברגע הלידה של עם ישראל מתגלה העוצמה האמיתית והמלאה של סגולת ישראל, הקדושה האלוקית הטבועה בעם ישראל מעצם קיומו, בלי קשר למעשים או לבחירות

ברגע הלידה של עם ישראל מתגלה העוצמה האמיתית והמלאה של סגולת ישראל, הקדושה האלוקית הטבועה בעם ישראל מעצם קיומו, בלי קשר למעשים או לבחירות

בתרגיל הקודם למדנו על ההבדל בין קודשי קודשים בהם הבשר שייך למזבח (כדוגמת קרבן עולה) לבין קודשים קלים בהם הבשר שייך לבעלים (כדוגמת קרבן

ראינו שבני ישראל מצווים לקחת שה, לשמור אותו במשך ארבעה ימים ולשחוט ביום י"ד ניסן. הסברנו שהשחיטה יוצרת פיצול בין הדם של הקרבן לבין

אנו נמצאים בליבו של לימוד הפרשיה הראשונה בתורה בה עם ישראל נצטווה על מצוות קרבן הפסח. באמצעות לימוד הפסוקים אנו מתוודעים ליסודות חשובים בעולם

ראינו שרגע לפני שבני ישראל יוצאים ממצרים הם מקבלים ציווי – לקחת שה בי' בניסן. מה עושים איתו? נמשיך בלימוד הפרשית החודש: ו וְהָיָה

אנו ממשיכים בלימוד על קרבן הפסח. בתרגיל הקודם סיימנו עם התובנה שהיחידה הבסיסית בעם ישראל היא המשפחה ולא האדם הבודד, ושאלנו מה קורה אם

אנו נמצאים בתוך 30 הימים שבין פורים לפסח, ימים שבהם בזמן שבית המקדש בנוי, הם מוקדשים להיערכות והכנות לאירוע המרכזי של השנה – הקרבת

לסיום ההתבוננות בפרשת שבת פרה אותה אנו קוראים אחרי פורים ולפני שבת "החודש", נתבונן בהפטרה לשבת זו. ההפטרה היא חלק מרצף הפטרות מסוף ספר

עד כה ראינו את עיקרון "ניצחון המוות" של הפרה האדומה, שמביאה איתה לעולם את "טל תחיית המתים" שמסוגל להתמודד עם המוות וטומאתו שהינו "מחלה"

כחלק מההכנה לפסח המתקרב התחלנו לעסוק בנושא ההיטהרות מטומאת המת באמצעות אפר הפרה האדומה. ראינו שהמוות הוא תוצאה של "טעות אנוש" (האכילה מעץ הדעת),