יום שושן פורים הוא פלא גדול. בכל הארץ (והעולם) המולת פורים שככה וזהו יום רגיל, ואילו בירושלים אתמול היה יום רגיל לחלוטין והיום זהו
היום, י"ד באדר, יום פורים (למעט בירושלים, על כך נדבר מחר). יש משהו מעט מוזר בכך שאנו חוגגים את החג לא ביום שבו אירע
פתחנו את ההתבוננות לקראת פורים בשאלה האם מגילת אסתר היא "מגילת הגלות" או "מגילת המקדש". באמצעות הבאת ההקשר ההיסטורי-תנ"כי כפי שעולה מהספרים האחרים בתנ"ך,
בתרגיל הקודם ראינו שהמניעה היחידה שעצרה את ההזדמנות להמליך את זרובבל ואסתר למלכי יהודה שמביאים את בשורת המקדש לעולם כולו, היתה המניעה הפנימית המנטלית
הודעה חשובה בנוגע ל"זכר למחצית השקל" בסיום התרגיל אנו מתקרבים לחג הפורים ואיתו לקראת סיום המגילה, על אף שנגענו ממש רק בקצה הקרחון של
נפתח את התרגיל היום בחידה: כמה זמן עבר מרגע שפורסמה הגזירה הנוראה על השמדת כל עם ישראל ביום אחד, עד לרגע שבו נתלה המן
בזמן מגילת אסתר עם ישראל נמצא במצב בינים. מצד אחד רובו של עם ישראל שקוע ואחוז בחשכת הגלות, נהנה מסעודת אחשורוש ונאלץ לראות את
לאחר הקדמת הרקע "המקדשי" למגילת אסתר, אנו נכנסים להתבונן על האירועים המרכזיים במגילה באמצעות המשקפיים "המקדשיות". כאמור, לא נעבור פסוק פסוק אלא ניגע רק
סיימנו את התרגיל הקודם עם מעין "חידה" – כמה יהודים נענו להצהרת כורש וקמו ויצאו מתוך גלות בבל? התשובה מופיעה בפרק ב בספר עזרא
בתרגיל הקודם ראינו שלא רק עונשים ואירועים קשים מסתתרים מאחורי אירועים שנראים טבעיים ואנושיים מבחינה היסטורית, גם תהליכים גאוליים כמו היציאה מגלות בבל –