אנו ממשיכים את ההתבוננות במצוות הביכורים. ראינו שתנועת הנפש הטבעית של החקלאי היא ליהנות מהטעם המתוק של הפרי הראשון שגדל באדמתו. למען האמת, כל
כפי שראינו התקופה שלאחר שבועות ועד סוכות היא התקופה בה יש להביא את הביכורים. מצוות הביכורים היא מצווה יחודית על פני מעגל השנה ואנו
אנחנו נכנסים ליום "אסרו חג" של שבועות שהוא גם היום הראשון של "ששת ימי השלמה" (או "המילואים") לחג השבועות. מה הכוונה? בניגוד לפסח וסוכות
הלילה זה קורה, אחרי 7 שבועות של הכנה יומיומית – ליל שבועות. הכנה לקבלת התורה בבוקר. מה יש בלילה הזה וכיצד זה מתקשר לעבודה
בתחילת הסדרה על שבועות הזכרנו את שני המוקדים של החג – מצד אחד פסוקי התורה עוסקים בהיבט החקלאי של ביכורי החיטה, ומצד שני אנו
היום ניגע בהיבט מעניין של חג השבועות ונתבונן בקשר שלו להיבטים האחרים שראינו, וזאת בעקבות מאמר מעניין של הרב ירון בן דוד (קישור למאמר
אנו ממשיכים בהתבוננות בקרבנות חג השבועות. לאחר שהעמקנו בנושא מנחת שתי הלחם, שהיא ביכורי החיטה של הציבור (בנוסף לביכורי שבעת המינים של היחיד הכוללים
בתרגיל הקודם ראינו את הרעיון הכללי של שתי מצוות ביכורי הכלל – ביכורי השעורה למחרת הפסח במנחת העומר, וביכורי החיטה ביום שבועות במנחת "שתי
אנו מתחילים את הסדרה שתעסוק בהכנה לחג השבועות. במבט ראשון נראה שניתן להתבונן על החג משתי נקודות מבט שונות מאוד – מצד אחד הוא
הגענו אל יום ירושלים – היום הגדול, היום שבו נפתחו השמים, וזה הזמן לסכם את הסדרה שעסקה בהכנה ליום הזה. ראינו שמבחינה היסטורית, וכנראה