אז אחרי שראינו את שתי נקודות המבט על מעגל היממה (נחים בלילה בשביל לעבוד ביום או עובדים ביום כדי להגיע למדרגה גבוהה יותר ולשהות
את שתי נקודות המבט העקרוניות על נקודת ההתחלה של מעגל השנה והיממה אותן ראינו בתרגילים האחרונים, נוכל לכנות נקודת המבט האנושית ונקודת המבט האלוקית.
את התרגיל הקודם סיימנו בשאלה מעניינת: מה קודם למה, היום או הלילה, הקיץ או החורף? ובכן התשובה לשאלה הזו היא פשוטה: שתי התשובות נכונות!
בתרגיל הקודם ראינו את ההקבלה המדויקת שבין מבנה היממה למבנה השנה, וכיצד כל חודש וכל חג תופס את מקומו על ה"שעון" השנתי, וקשור לתנועה
אם נתבונן על היממה, היא מורכבת משני כוחות בסיסיים שמתחלפים ביניהם – האור והחושך, היום והלילה. החל מזריחת השמש, היום הולך ומתחזק, ומגיע לשיאו
אז התחלנו אתמול לבקש את הגשמים, וזה סימן שמבחינתנו החורף כבר כאן. זו הזדמנות להתבונן על נושא מקצבי הזמן במעגלים השונים – מעגל השנה
היום ז' בחשון, הוא היום שבו מתחילים לבקש גשמים במהלך התפילה. זאת, למרות שהזכרת הגשמים (דהיינו אמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם" בברכת מחיה המתים)
היום אנחנו סוגרים ומסכמים את הסדרה שעסקה בנושא ההיבט האוניברסלי של בית המקדש. התחלנו את המסע בהתבוננות בקרבנות חג הסוכות הכוללים את 70 פרי
בתרגיל הקודם ראינו שתקופת שלטונו של שלמה – האיש שהשלום שלו, היא תקופה שבה יש שלום בכח הזכות, ולא בזכות הכח. סיפור אחד ומיוחד
דוד המלך ביקש לבנות את בית המקדש אך הדבר נאסר עליו. הוא מכין תכניות, אוסף חומרים, ממנה לוויים ועושה כל מה שהוא יכול בשביל