7 דקות מקדש ביום

 בסיום התרגיל הקודם הזכרנו שאלה מעניינת: מדוע תיקנו חז"ל לומר בברכת "על הניסים" שהחשמונאים "הדליקו נרות *בחצרות* קדשך". הרי הדליקו את נרות המנורה בתוך

 ההלכה הבסיסית היא שהדלקת נר חנוכה היא משהו שקורה דווקא בבית, ולפי חלק מהדעות – אם אין לאדם בית, הוא לא יכול להדליק נר

 מנורת הזהב היתה לאורך כל ההיסטוריה הסמל הדתי והלאומי של עם ישראל, ולא סתם בשער טיטוס המנורה מסמלת את הניצחון על ממלכת ישראל (מעניין

 לאחר הכנה ארוכה, הגענו אל חג החנוכה עצמו. במהלך החג נהוג לקרוא בתורה בכל בוקר את "פרשיות הנשיאים" – תיאור הקרבנות שהקריבו נשיאי שבטי

 אל מול השילוב המדהים שבין גבורה, מסירות נפש וגאונות צבאית לבין אמונה יוקדת ועוצמתית שאף זכתה להיענות ברורה מן השמים – אם בדרך של

 בתרגיל הקודם ראינו את התמונה הגדולה של תקופת בית שני שהתחילה רחוק מאוד מהפוטנציאל שהעידו לה חזונות הנביאים, וקיבלה הזדמנות נוספת בעקבות התעוררות הניצוץ

 אחרי שראינו את התיאורים השונים לרגע שבו "השתנתה הקונספציה" ועם ישראל עבר מדפוס הצייתנות לדפוס המרד, נחזור רגע ונראה את התמונה הגדולה של תקופת

 אנחנו מתבוננים על רגע השינוי התודעתי שבו עם ישראל עבר מתודעה גלותית של כניעה לגזירות האימפריה, לתודעה עצמאית של להילחם על מה שחשוב. הזכרנו

 במשך 3 שנים ו-8 חודשים נמנעו ישראל מלהתחתן בשל גזירת היוונים שכל כלה תהיה בלילה הראשון עם ההגמון (הנציב המקומי) במקום עם בעלה! התחושה

 את התרגיל הקודם סיימנו עם השאלה – מה גרם לשינוי העצום בתודעה היהודית בתקופת החשמונאים, מתודעה גלותית של בני חסות של האימפריה השלטת שמקבלים