את התרגיל הקודם סיימנו עם שאלה גדולה – אם הדין של ראש השנה עוסק במה שיהיה ולא במה שהיה
ראינו את המבנה הכללי של חגי תשרי, צללנו לעומק של מהותו של ראש השנה כיום הבריאה ויום ההמלכה ששיאו
אנחנו ממשיכים בהתבוננות בנושא משך הזמן של ראש השנה – יום או יומיים. ראינו שבתקופת המקדש ראש השנה היה
אחד הדברים המייחדים את ראש השנה הוא היותו החג היחידי שאותו אנו חוגגים יומיים גם בארץ ישראל (כידוע בחו"ל
התרגיל האחרון היה מאוד יסודי ובו נחשפנו לרעיון שבמקביל לתקיעה ה"ארצית" קיימת גם תקיעה "רוחנית" שמתרחשת ב"בית מקדש של
בתרגיל האחרון הסברנו את מהות ההבדל בין תקיעות השופר בכל מקום שבהם המצווה היא *לשמוע* את קול השופר, לבין
אז ראינו את ההבדלים ההלכתיים העצומים שבין תקיעת השופר בכל מקום, לבין תקיעת השופר במקדש, עד כדי כך שאם
ראינו שתרועת השופר בראש השנה מבטאת בין השאר את קבלת עול מלכות השם ובכך שאנחנו *בוחרים* לחדש את הקשר
בתרגילים הקודמים הזכרנו שראש השנה הוא היום בו מתחדשת הבריאה, והעולם חוזר לנקודת הראשית שממנה הכל התחיל. דווקא ביום
בתרגיל הקודם פגשנו את המונח "החלל הפנוי" שהוא בבחינת "רחם" המאפשרת את הופעת העולם. בהתחלה העולם היה חלק בלתי