לאחר שראינו אתמול את נבואת ישעיהו שעוסקת בהשפעה של המקדש על אומות העולם בתור אומות שלמות והמעבר ממלחמה לשלום
את המסע שלנו בין נבואות התנ"ך המזכירות את ההיבט האוניברסלי של המקדש נתחיל בנבואה שהיא אולי המפורסמת ביותר, הנבואה
אני מבקש ממך לחשוב לשניה אחת על עצמך… כן, ממש עכשיו… * * * יש? נהדר. בזמן שחשבת על
אנו מצויים בימים שאחרי חג הסוכות ושמיני עצרת בהם עסקנו רבות במצוות ומשמעויות החג. אך יש היבט מאוד מרכזי
בתרגיל הקודם התחלנו התבוננות על אירועי שמיני עצרת תשפ"ד, והדברים נכתבים כשנה לאחר מכן, כאשר האירועים בעיצומם, ובכל יום
*כיצד ייתכן שאירוע כל כך כואב מתרחש דווקא בשמיני עצרת?* (מועדי המקדש למוצאי שמיני עצרת, כ"ב תשרי. תרגיל זה
לא יאמן אבל אנחנו מתקרבים לסיומו של החג המופלא – חג הסוכות. הלילה יתחיל הלילה השביעי והאחרון המכונה "ליל
אנו נמצאים ביום האחרון להתבוננות במצוות ניסוך המים ושמחת בית השואבה. לאחר שלמדנו את המדרש המופלא על השיתין של
בתרגיל הקודם הבאנו את המדרש המופלא בנוגע לכריית השיתין של המזבח בהם היו מנסכים את היין והמים עד למי
בתרגיל הקודם התוועדנו למצוות ניסוך המים הייחודית לסוכות והתחלנו להעלות את השאלות סביב מצווה זו. היום נצלול (תרתי משמע)