בתרגיל הקודם ראינו שתאריך עשרה בטבת הוא בעל משמעות מיוחדת, ושיחזקאל הנביא קיבל ביום הטלת המצור על ירושלים לציין
אנו מתחילים היום סדרה קצרה שתעסוק בהכנה לצום עשרה בטבת. התבוננות ראשונית על המקור לצום, מעלה פסוק אחד שחוזר
רגע לאחר חנוכה ורגע לפני שלומדים על המשמעויות הלא מוכרות של צום עשרה בטבת, נקדיש סדרה קצרצרה של יום
ברוב השנים אנו נמצאים יום אחרי חנוכה, מנסים להתרגל בחזרה לשגרה… אך במיעוטן זהו היום השמיני! כך או כך,
היום השמיני לחנוכת המשכן. אהרון הכהן יורד מהמזבח ומברך את העם. העם כולו עוצר את נשימתו. ו… כלום לא
אנחנו מתקרבים לסיומו של חג החנוכה המאיר והמופלא הזה. לא יהיה קל להיפרד ממנו, אבל השיא עוד לפנינו כך
היום, ל' כסלו, הוא תאריך מיוחד מאחר והוא חל רק בחלק מהשנים, המכונות שנים "מלאות" או שנים "כסדרן". לכן
נאיר עוד נקודה חשובה ביחס לבית המקדש שעולה מתוך הפטרת שבת חנוכה אותה ראינו. חיזיון המנורה שרואה הנביא זכריה
בסיום התרגיל הקודם הזכרנו שאלה מעניינת: מדוע תיקנו חז"ל לומר בברכת "על הניסים" שהחשמונאים "הדליקו נרות *בחצרות* קדשך". הרי
ההלכה הבסיסית היא שהדלקת נר חנוכה היא משהו שקורה דווקא בבית, ולפי חלק מהדעות – אם אין לאדם בית,