מאז שכונן את מלכותו שאף דוד המלך למטרה אחת – לבנות בית לשכינה. כפי שהוא מעיד על עצמו במזמור התהילים המרגש קל"ב: אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לה' נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב: אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי. אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה. עַד אֶמְצָא מָקוֹם לה' – מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב!
יותר מכל מזוהה דוד המלך עם מזמורי התהילים, עם עבודת התפילה, ההתבודדות והדבקות, אז מדוע היה לו כל כך חשוב לבנות בית לה' ומה היחס בין הבית ועבודת הקרבנות לבין עבודת התפילה?
דוד עשה כל שביכולתו בשביל להגשים את המטרה, הוא הכין תכניות, אסף חומרים, חיבר מזמורים וארגן את הלווים למשמרות של נגינה ושירה. אך בסופו של דבר מי שזכה להגשים את החלום היה בנו שלמה (ונרחיב בנושא זה בסדרה שאחרי סוכות).
אך מה היא בעצם אותה מטרה שדוד חלם להגשים? היינו מצפים שאולי הדגש יהיה על קבלת הקרבנות לריח ניחוח לפני ה'… אך כאשר אנו רואים את ההקשר של הפסוק שבוחרים חז"ל לשבץ בתחילת תפילת עמידה, כמעין הכנה או "תפילה על התפילה", אנו יכולים ללמוד על היחס הנכון בין עבודת הלב לעבודת הקרבנות על פי דוד המלך. נקרא את הפסוקים עם הסבר קצר:
אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ. כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עוֹלָה לֹא תִרְצֶה. דוד מתפלל כאן שה' יפתח את שפתיו כדי שפיו יוכל להלל את ה' וזאת מאחר והקב"ה אינו מעוניין בזבח ועולה! ומה הם זִבְחֵי אֱלֹהִים בהם הקב"ה כן מעוניין? ממשיך המזמור ועונה: רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה. הקב"ה מבקש את הלב השבור והרוח השבורה. כלומר את ההכנעה הפנימית והבקשה העמוקה ביותר שהאדם יכול להוציא מתוכו מתוך הבנה שהוא כשלעצמו אינו שלם ואינו יכול לעזור לעצמו. רק מתוך המקום הזה ניתן להתחבר אל הבקשה הכללית של מקום המקדש: הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם. כאשר ירושלים נבנית מתוך הלב השבור – אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים – רק מתוך הלב השבור הזבחים והעולות העולים על המזבח הם "זבחי צדק" שהם עולים לרצון לפני ה'!
גם עיון בתפילת שלמה בעת חנוכת בית המקדש, מגלה ששלמה מתפלל לא על קבלת הקרבנות אלא… על התפילה! הוא ממש מפרט מקרים שונים שיכולים להתרחש ברמה הציבורית או הפרטית, בעקבותיהם ישאו האנשים תפילה והיא תישמע לפני הבורא *דרך* בית המקדש. ונביא רק דוגמה אחת שאולי היא הקיצונית ביותר, מאחר והמתפלל הוא נכרי שאינו מעם ישראל:
"וגַם אֶל הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה לְמַעַן שְׁמֶךָ. כִּי יִשְׁמְעוּן אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה וּזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה וּבָא *וְהִתְפַּלֵּל אֶל הַבַּיִת הַזֶּה.* אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי לְמַעַן יֵדְעוּן כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת שְׁמֶךָ לְיִרְאָה אֹתְךָ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלָדַעַת כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.
אם כך, גם דוד וגם שלמה תפסו את בית המקדש קודם כל כ"בית תפילה" ורק אח"כ (או אולי מתוך כך) כבית "להיות מקריבים בו קרבנות". אבל אם כך יש לשאול – מדוע הם לא בנו פשוט בית כנסת גדול? מה החשיבות והצורך בבית המקדש עם כל סדריו טקסיו ומצוותיו ובמיוחד מערכת הקרבנות שלו, אם למעשה החלק החשוב בו הוא בעצם התפילה?
לנקודה הזו נצלול בע"ה בתרגיל הבא.
************************************************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות פרסום, אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate