אנחנו מתחילים את המסע לגילוי ולימוד התפילה המקדשית, ולפני שנתחיל חשוב לי לחזור ולהזכיר שאני כותב את הדברים כמי שלומד אותם עבור עצמו, משתף את סיכום הדברים מתוך הלימוד, ומשתדל לתרגל וליישם יחד עם כל המשתתפים בלימוד. ולא כמישהו שכבר "סיים" להפנים ולהטמיע את הרעיונות מידי יום…
כמו כן מאחר ומדובר בנושאים ארוכים ועמוקים ביותר, ואני מביא כאן רק "טעימה על קצה המזלג" אני ממליץ מאוד למעוניינים להעמיק – ללמוד את החוברת "כוונות תפילת השחר" שבה סיכום שיעורי מורי ורבי הרב פדיה נגר, עליהם מתבססים הרעיונות בסדרה זו, ובמיזם "מועדי המקדש" באופן כללי. (קישור בסוף ההודעה).
נתחיל מהתבוננות מהירה בהתפתחות התפילה בתנ"ך, בתור השורש והיסוד של רעיון התפילה. בשלב ראשון נתבונן בפשטי המקראות מבלי להיכנס למדרשי חז"ל. בפרשת בראשית אנו לא מוצאים במפורש תפילה של אדם הראשון, אלא רק פניה של הקב"ה אליו ומענה מצטדק ממנו. גם נח אינו מתפלל, ואפילו כאשר שומע על השמדת בני דורו הצפויה, ובעקבות כך הנביא ישעיה מכנה את המבול "מי נח". עם זאת הוא כן מקריב קרבן לה' ביציאתו מן התיבה, ואולי למד מהבל איזה קרבן רצוי לפני ה'. כלומר אם ישנו דיבור הוא מגיע "מלמעלה למטה" ולעומת זאת התנועה "מלמטה" היא תנועה של קרבן, שאין בה דיבור אלא רק מעשה של גוף ונפש.
כאשר אנו מגיעים לאבות התמונה מתחילה להשתנות. אצל אברהם אנו מוצאים תפילה מפורשת על אנשי סדום וכן על אבימלך, אצל יצחק תפילה לפקידת רבקה, ואצל יעקב אבינו תפילה שכוללת הודאה וגם פניה ובקשה להצלה: "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים… הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו!". כלומר התפילות הגיעו בתגובה למצבים מסויימים בהם ביקשו הגנה או התערבות אלוקית וברוב המקרים – על אדם אחר.
אך חז"ל מגלים לנו שכל אחד מהאבות נהג להתפלל מידי יום לפחות פעם אחת, ובזמן קבוע – אברהם בבוקר, יצחק לפנות ערב, ויעקב בלילה. לנקודה זו נחזור בהמשך כמובן כי כאמור, כעת אנו מתרכזים בעולה מפשטי המקראות.
גם עם ישראל במצרים על אף המצב הקשה שהיה שרוי בו – לא ממש מתפלל אלא פשוט זועק, והזעקה הזו "עולה אל השמים". אפילו במעמד הר סיני כאשר עם ישראל זוכה להתגלות "פנים בפנים" הוא נרתע מהדיבור הישיר עם אלוקים, וחז"ל אומרים שעל כל דיבור ודיבור "פרחה נשמתן".
לאחר מעמד הר סיני, עם ישראל זוכה להקים את המשכן, ולהשראת שכינה בתוכו. עבודת הקודש מאפשרת לקשר את רבדי החיים החיצוניים, בבחינת הגוף והנפש, בחזרה אל שורשי החיים מהם הגיעו, כפי שהארכנו בהסבר עניין הקרבנות בתקופת "בין המיצרים". אך זוהי עדיין עבודה שהיא חיצונית במהותה, כלומר שייכת למרחב החיצוני, מעשי, גופני.
ככל שחולפות השנים ועם ישראל מתקרב לרגע הכניסה לארץ, הוא מקבל יותר ויותר מצוות שיש בהם היבט של דיבור, שמשלב היבטים של שיח, תקשורת וכוונה, יחד עם המעשה החיצוני. כך לדוגמה משה מצטווה לדבר אל הסלע במקום להכות בו, מצוות מקרא ביכורים, וידוי מעשרות, ברכת המזון, כל אלו נפתחים בספר דברים לקראת הכניסה לארץ ישראל.
אם כך, אמנם במקדש היו ביטויים שונים של תפילה כחלק מה"טקס" המקדשי, אך הראשונה שמפורש לגביה שהביאה למקדש תפילה מסוג אחר, תפילה אישית, פנימית, ארוכה ושנאמרת בלחש – זו חנה כמובן, אשר הגיעה למשכן שילה על מנת להתפלל על פרי בטן. הדבר היה כל כך לא מקובל עד שעלי הכהן הגדול חשב שהיא שיכורה כשראה אותה! ככל הנראה גם אם אנשים היו מתפללים במשכן, הם היו עושים זאת בצורה קצרה יותר ובקול. אך למעשה תפילתה היתה כל כך משמעותית עד שהיא זכתה להופיע את נשמתו של שמואל הנביא בעולם, שהוא זה שחידש את המלכות והניח עם דוד המלך את התשתית הרוחנית להקמת בית המקדש! ואכן חז"ל למדו מחנה את עיקרי הלכות התפילה!
לסיכום, כאשר אנו מתבוננים על עולם התפילה מבריאת העולם ועד לבנין המקדש בתקופת דוד ושלמה, אנו מוצאים שאם היה דיבור הוא בעיקר היה כהתגלות "מלמעלה למטה" ואילו התנועה "מלמטה למעלה" היתה תנועה שנשענה יותר על היבטים "חיצוניים" ומעשיים, כמו הקרבת קרבנות, או כזעקה בעת צרה, ופחות על שיח פנימי ויכולת ביטוי מורכבת. כל זאת עד שהגיעה חנה וחידגשה את התפילה ה"פנימית", שבעקבותיה הופיע שמואל הנביא שהיה אחראי בין השאר להופעת המלכות ובעקבותיה – המקדש. בתרגיל הבא נראה את תשתית התפילה שהניחו דוד ושלמה וכיצד התעצב בית המקדש הראשון בהקשר הזה.
למעוניינים בחוברת שהוזכרה על כוונות תפילת השחר, ניתן להזמינה מכאן: https://otniel.org/product/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94/
************************************************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות פרסום, אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate