התאריך של היום, ט' טבת, לוקח חלק ברשימת התאריכים שמופיעים בשולחן ערוך בסימן תק"פ כימים "שאירעו בהם צרות לאבותינו וראוי להתענות בהם", כלומר אלו לא תעניות שחובה על כל הציבור אלא רק על ה"צדיקים". בין השאר מופיע גם התאריך של אתמול, ח' טבת עליו דיברנו בתרגיל הקודם לגבי תרגום השבעים. ובכן לגבי ט' טבת מופיעה חידה מעניינת:
" וט' בו [בטבת] לא נודע איזו היא הצרה שאירע בו".
המממ, מעניין… זהו תאריך שנהגו לצום בו, אבל לא ידוע מדוע.
תשובות ופרשנויות שונות ניתנו לחידה הזו. התשובה המקובלת היא שזהו תאריך פטירתו של עזרא הסופר. שאלתי את עצמי מדוע תיקנו לצום דווקא על עזרא הסופר? לא מצאנו שנהוג לצום על אף דמות, גדולה ככל שתהיה (צום גדליה הוא לא על גדליה אלא על החורבן הסופי של שארית הפליטה בארץ ישראל).
לא נוכל להרחיב הרבה על דמותו של עזרא הסופר כאן, רק נזכיר ש"רבי יוסי אומר: ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו אלמלא קדמו משה". משה הנהיג את עם ישראל ביציאתו ממצרים, ועזרא, הנהיג את עם ישראל רוחנית בעת שיבת ציון (אם כי לא מתחילתה). ייתכן מאוד שאלמלא פעילותו של עזרא, הציביון הרוחני בארץ היה מתרופף כל כך עד שכבר היה מתנתק הקשר למסורת ולקיום המצוות. עזרא היה תלמידו של ברוך בן נריה תלמידו המובהק של ירמיהו הנביא, ולפי חלק מהשיטות הוא מלאכי הנביא, כלומר אחרון הנביאים. מאידך עזרא היה מראשי כנסת הגדולה, וממפריחי התורה שבעל פה. כלומר יש הרואים אותו כחוליה המקשרת בין תקופת הנביאים לתקופת התורה שבעל פה.
אך אם אכן זהו יום פטירתו של עזרא, מדוע הדבר לא צוין במפורש במסורת?
מצאתי עוד הסבר מרתק שלא יכולתי שלא להביא אותו. מופיע כתב יד של ספר קדום, שם נאמר שט' טבת הוא יום פטירתו של "שמעון כיפא". וכאן הסיפור הוא מדהים. כידוע, בתחילת דרכם הנוצרים היו יהודים שומרי תורה ומצוות לכל דבר, אלא שמבחינה מחשבתית האמינו בדברים שנחשבו ככפירה. כל זמן שנראו והתנהגו כיהודים, היה חשש גדול מפני הערבוב וההשפעה שלהם בתוך העם היהודי, כביכול מדובר בעוד זרם לגיטימי.
הנוצרים הראשונים ניסו לשכנע את שמעון כיפא שהיה חכם גדול להצטרף אליהם והוא סירב. אך חכמי ישראל שכנעו אותו להיות מעין "סוכן כפול", ואמרו לו שכל חטאיו יהיו עליהם. הוא הצטרף אל הנוצרים והפך להיות שמעון פטרוס (הקדוש), שהוא למעשה האפיפיור הראשון! הוא היה זה שהפך את הכת המשיחית להיות דת נפרדת לחלוטין, כאשר הנהיג "מצוות" מעשיות שונות מאשר ב"דת המקור" היהודית (לדוגמה מעבר יום המנוחה משבת ליום ראשון ועוד). בכך, הופרדו הנוצרים לחלוטין מתוך היהדות ולא היה עוד חשש ערבוב, שזו היתה מטרת חכמי ישראל ששלחו אותו למשימה הקשה הזו.
וכך מופיע בספר: "וימות שמעון ויתאבלו בני ישראל את שמעון וקבעו יום מיתתו להתענות בכל שנה ושנה והוא ט' ימים ביֶרַח טבת."
כעת מובן מדוע סיבת התענית היתה חייבת להישמר בסוד…
כיום, צורפו הסיבות השונות לתעניות של ח' וט' טבת – לתענית עשרה בטבת שבה מכוונים על כל האירועים הללו, כפי שמופיע בסדר הסליחות הנהוג.
************************************************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות פרסום, אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate