בתרגיל הקודם התחלנו לתאר את התהליך ההדרגתי של התעלות העולם, עד מצב שלאנושות כולה יהיה ברור שלא שייך בכלל לאכול בעלי חיים מאחר והם
אנחנו מגיעים היום לעסוק בשאלה המרכזית שסביבה נבנה הלימוד בימים האחרונים של החיבור "חזון הצמחונות" – שאלת הקרבנות בבית המקדש השלישי. הרב קוק מתייחס
בתרגילים הקודמים ציירנו את התמונה המורכבת של תפיסת הרב קוק בנוגע לצמחונות – מצד אחד הוא רואה את זה כאידיאל מוסרי עליון ומצד שני
בתרגילים הקודמים ראינו מצד אחד את העמדה המוסרית העקרונית של הרב קוק ביחס לאכילת בעלי חיים – הדבר מנוגד לרף המוסרי הטבעי שבו נברא
לאחר שראינו את יחס התורה לאכילת "בשר תאווה" לפי פירוש הרב קוק, נשאלת השאלה – אם אכן מדובר באידיאל מוסרי נעלה שכזה, מדוע שלא
בתרגיל הקודם ראינו את העמדה העקרונית שאותה מציב הרב קוק בתחילת חיבורו "חזון הצמחונות והשלום": מאחר והאנושות נבראה צמחונית זה סימן שזה המצב התקין
לאחר הסקירה וההקדמה של תולדות הצמחונות לפי התנ"ך והאריז"ל, אנו מתחילים היום את המסע שלנו בחיבורו של הרב קוק "חזון הצמחונות והשלום". מטרתנו היא
ראינו את פסוקי בראשית ואת פירוש האריז"ל שמסביר שאדם הראשון תיקן את החי בקריאת השמות ולכן לא היה צריך לתקן אותם באכילתו. אח"כ הותרה
אנו ממשיכים בלימוד קטע מדברי האריז"ל בו הוא מסביר את עניין אכילת הבשר. ראינו שאדם הראשון תיקן את בעלי החיים באמצעות קריאת שמות, ולכן
אנו ממשיכים בלימוד קטע מדברי האריז"ל בו הוא מסביר את עניין אכילת הבשר. ראינו שאדם הראשון תיקן את בעלי החיים באמצעות קריאת שמות, ולכן