בתרגיל הקודם התחלנו התבוננות על אירועי שמיני עצרת תשפ"ד, והדברים נכתבים כשנה לאחר מכן, כאשר האירועים בעיצומם, ובכל יום ישנה התפתחות חדשה. ממש בימים
*כיצד ייתכן שאירוע כל כך כואב מתרחש דווקא בשמיני עצרת?* (מועדי המקדש למוצאי שמיני עצרת, כ"ב תשרי. תרגיל זה לא הוקלט, עמכם הסליחה) סיימנו
לא יאמן אבל אנחנו מתקרבים לסיומו של החג המופלא – חג הסוכות. הלילה יתחיל הלילה השביעי והאחרון המכונה "ליל הושענא רבה". לאחר שהקדשנו את
אנו נמצאים ביום האחרון להתבוננות במצוות ניסוך המים ושמחת בית השואבה. לאחר שלמדנו את המדרש המופלא על השיתין של המזבח והקשר למצוות ניסוך המים
בתרגיל הקודם הבאנו את המדרש המופלא בנוגע לכריית השיתין של המזבח בהם היו מנסכים את היין והמים עד למי התהום, ומה שקרה בעקבות כך.
בתרגיל הקודם התוועדנו למצוות ניסוך המים הייחודית לסוכות והתחלנו להעלות את השאלות סביב מצווה זו. היום נצלול (תרתי משמע) לעומקים שטמונים בה באמצעות מדרש
שבעה ימים של שמחה ללא הפסקה… הרחבנו על "שמחת בית השואבה" בתרגיל הקודם אך לא נגענו בכלל במהות השם הזה, ובכלל על מה השמחה
מועדים לשמחה, אנו נכנסים לימי חול המועד כאשר מלוות אותנו מצוות הסוכה וארבעת המינים. אך במציאות של מקדש, ניתן לומר שבמובן מסוים ימים אלו
אז ההכנה לחג הסוכות היתה קצרה ביותר בגלל שפע החגים הכל כך מיוחדים בחודש תשרי, ובכל זאת הספקנו לגעת בנקודות רבות ומשמעותיות, שהן רק
סוכות כפי שאנו מכירים אותו מתמקד בשתי מצוות עיקריות ומיוחדות: סוכה – עליה דיברנו בתרגיל הקודם, שהיא בבחינת ישיבה במקדש, ומצוות ארבעת המינים, או