בתרגיל הקודם ראינו את הדרשה של הרב קוק שבה הוא הגדיר שלושה סוגים של "תקיעות שופר" כאשר הכוונה היא
בתרגיל הקודם הנחנו מושג חדש – "ציונות מקדשית", אשר בעצם מבטא את החזון העתיק והמסורתי של עם ישראל לשוב
אנחנו מתחילים את הסדרה שתעסוק בהכנה ליום העצמאות, כחלק מהסדרה הגדולה שעוסקת בתקופת ספירת העומר. כבר ראינו שחצות הלילה
לאחר שנגענו על קצה המזלג בשאלת מהות השואה והקשר למקדש, ניגע בשאלה השניה – מדוע דווקא כ"ז ניסן? לאחר
בתרגיל הקודם שאלנו על הקשר בין השואה לבין בית המקדש, וראינו שמדובר בתופעה שאמנם לא ניתן להסביר אותה אך
ברוב השנים מציינים את יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביום כ"ז ניסן. אך לעיתים הוא מאוחר ביום ולעיתים מוקדם ביום.
על פי פשט פסוקי התורה, מצוות ספירת העומר נוהגת דווקא בארץ ישראל כאשר "קוצרים את קצירה" (כמובן להלכה סופרים
בתרגיל הקודם ראינו שספירת העומר היא למעשה תקופת החיבור בין פסח לשבועות, בין ביכורי השעורה אותם מביאים למקדש כ"מנחת
אנו מתחילים היום סדרה שתעסוק בתקופה הכל כך מיוחדת שבין פסח לשבועות. נגענו בעניין בקצרה בתרגיל של מוצאי חג
מה העניין של יום אסרו-חג שאותו אנו מציינים היום, ביום שאחרי פסח כמו גם ביום שאחרי סוכות ושבועות? זו