היום ניגע בהיבט מעניין של חג השבועות ונתבונן בקשר שלו להיבטים האחרים שראינו, וזאת בעקבות מאמר מעניין של הרב
אנו ממשיכים בהתבוננות בקרבנות חג השבועות. לאחר שהעמקנו בנושא מנחת שתי הלחם, שהיא ביכורי החיטה של הציבור (בנוסף לביכורי
בתרגיל הקודם ראינו את הרעיון הכללי של שתי מצוות ביכורי הכלל – ביכורי השעורה למחרת הפסח במנחת העומר, וביכורי
אנו מתחילים את הסדרה שתעסוק בהכנה לחג השבועות. במבט ראשון נראה שניתן להתבונן על החג משתי נקודות מבט שונות
הגענו אל יום ירושלים – היום הגדול, היום שבו נפתחו השמים, וזה הזמן לסכם את הסדרה שעסקה בהכנה ליום
היום כ"ז באייר, הוא יום מיוחד. בסדרה שעסקה בהכנה ליום העצמאות, הזכרנו מסורת שהיתה ידועה לתלמידי הגר"א, בנוגע לשני
היום, כ"ו אייר, הוא היום בו יצאה ישראל למתקפת פתע כנגד מדינות ערב שהידקו את טבעת החנק מסביב למדינה
בתרגילים האחרונים ראינו את השתלשלות האירועים שהחזירו לעם ישראל את הר הבית, גם ללא שהתכוון לכך מלכתחילה, ואת המשמעויות
ראינו בתרגילים הקודמים את החששות העצומים של ממשלת ישראל לנקוט פעולות (כגון חופש פולחן לבני כל הדתות…) שעלולות "להרגיז
לאחר שראינו את המשמעויות הרוחניות של חזרת עם ישראל למקום המקדש כשיקוף של חזרת השכינה לנוכחות מלאה בבית מקדש