הגענו אל יום ירושלים – היום הגדול, היום שבו נפתחו השמים, וזה הזמן לסכם את הסדרה שעסקה בהכנה ליום
היום כ"ז באייר, הוא יום מיוחד. בסדרה שעסקה בהכנה ליום העצמאות, הזכרנו מסורת שהיתה ידועה לתלמידי הגר"א, בנוגע לשני
היום, כ"ו אייר, הוא היום בו יצאה ישראל למתקפת פתע כנגד מדינות ערב שהידקו את טבעת החנק מסביב למדינה
בתרגילים האחרונים ראינו את השתלשלות האירועים שהחזירו לעם ישראל את הר הבית, גם ללא שהתכוון לכך מלכתחילה, ואת המשמעויות
ראינו בתרגילים הקודמים את החששות העצומים של ממשלת ישראל לנקוט פעולות (כגון חופש פולחן לבני כל הדתות…) שעלולות "להרגיז
לאחר שראינו את המשמעויות הרוחניות של חזרת עם ישראל למקום המקדש כשיקוף של חזרת השכינה לנוכחות מלאה בבית מקדש
בתרגיל הקודם פגשנו את הרגע של "החלום ושברו" – בפעם הראשונה אחרי 2,000 שנה עם ישראל חזר למקום המקדש
בתרגיל הקודם תיארנו את האירוע ההיסטורי של כיבוש הר הבית במלחמת ששת הימים, מנקודת מבט של "הציונות המקדשית". כלומר,
אנו נמצאים בסדרת הכנה לקראת יום שחרור ירושלים, ובתרגיל הקודם פרסנו את הרקע למלחמת ששת הימים. כפי שראינו האוירה
אנו מתחילים היום לעסוק במועד הכי "צעיר" במעגל השנה, אבל לפחות עבורי ברמה האישית – זהו המועד הכי מרגש