אנו יוצאים לדרך עם סדרה חדשה ויוצאת דופן. למען האמת, התלבטתי לא מעט האם נכון להכניס אותה, אך בסופו של דבר הרגשתי שפשוט אי אפשר שלא! כי אם אנחנו מדברים על "לחיות בתודעת מקדש", הרי שבד"כ מדובר על קיום מצוות ופעולות "רגילות" שאנו מקשרים אותם בכח התודעה והדימיון לבית מקדש של מעלה, על מנת להטמיע בנו את התודעה המקדשית. באופן הזה הבקשה להופיע את המקדש בפועל במציאות כבר תהפוך לטבעית ואמיתית יותר.
אבל יש תחום אחד שבו חז"ל, וביתר דיוק – ר' עקיבא, מגלים לנו שאין צורך לחיות ב"תודעת" מקדש, אפשר לחיות במציאות של השראת שכינה ממש, אפילו כשאין מקדש! והתחום הזה הוא תחום הזוגיות, והמאמר המכונן בהקשר הזה מופיע במסכת סוטה דף י"ז עמוד ב: דָרִישׁ ר' עֲקִיבָא: אִישׁ וְאִשָּׁה, זָכוּ – שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶן, לֹא זָכוּ – אֵשׁ אוֹכַלְתָּן.
עוד לפני שניכנס לעומק המאמר אנו רואים כאן דבר מופלא – ישנה מציאות שבה איש ואישה יכולים לזכות ממש למציאות של שכינה ביניהם! כלומר הבית הפרטי יכול להפוך להיות מעין בית מקדש קטן, וכך כפי שאמרנו – כבר אין צורך לחיות ב"תודעת" מקדש, אפשר לחיות במקדש ממש!
אם כך, מדוע התלבטתי האם להכניס את הנושא הזה ללימוד?
ראשית, הנושא נוגע גם בתחומים שהצנעה יפה להם, ומאחר וייתכן שהלומדים הם בגילאים ובמצבים מגוונים, יש לבחון האם נכון שהתוכן יהיה פתוח ונגיש לכולם.
למרות זאת, החלטתי כן להקדיש סדרה לנושא זה, מאחר והוא באמת כל כך מהותי וחשוב, ועם זאת אם יש מי מהלומדים שמרגיש שהתוכן לא מתאים עבור הגיל או המצב בו הוא נמצא בשלב זה, הוא מוזמן כמובן לדלג על הסדרה הזו ולהקדיש את הזמן לחזרה על סדרות אחרות…
וכעת אחרי כל ההקדמות נצא למסע להיכרות עם רעיון ה"זוגיות המקדשית", ונתפלל שה' יאיר עיננו בתורתו ושלא תצא חלילה תקלה תחת ידינו!
נושא זה הינו נושא רחב מאוד, שניתן להיכנס אליו מכמה וכמה כיוונים וזויות שונות. באורח פלא, סדרה זו נכתבת ממש שבועות בודדים לאחר שהספר "בית של אהבה" מאת בת-עמי אריאל, יצא אל האור, ספר שעוסק כולו בהקבלות בין בית המקדש לבין הבית הפרטי! כך שמי שרוצה להעמיק ולהתבונן בזוית ההשוואה שבין המקדש לבין הבית הפרטי – מוזמן להיעזר בספר זה! במהלך הלימוד אשתדל בע"ה להעמיק בנקודת אחרות שפחות מודגשות בספר. לסיום הפתיחה אציין שבשנים שקדמו לכתיבת הסדרה זכיתי ללמוד רבות מיהונתן ומרים קליין מייסדי גישת "הקוטביות הבריאה", וחלק מהרעיונות בסדרה נבעו בהשראת הלימוד הזה, ובמיוחד בספר הבסיס של הגישה – "שייכת".
כעת, נחזור לר' עקיבא, אבל לפני שנצלול אל המאמר המכונן שכל תפיסת הזוגיות המקדשית בנויה עליו, נתבונן רגע באופן כללי על תפיסת הזוגיות של ר' עקיבא, כרקע ללימוד המאמר עצמו. נראה שאין מישהו מחז"ל שאנו יודעים יותר על חיי הזוגיות שלו. המקורות הם רבים ואנו לא נביא אותם כלשונם כדי לא להאריך וגם כי רובם מוכרים, אלא נזכיר רק מספר נקודות: הסיפור המפורסם על ר' עקיבא מספר על כך שהיה רועה צאן של כלבא שבוע מעשירי ירושלים. בתו רחל הצליחה לזהות שרועה הצאן הזה הוא משהו אחר, בלשון הגמרא "צנוע ומעולה". וזאת למרות שבמסכת פסחים מט מספר ר' עקיבא שכשהיה עם הארץ היה אומר: "מִי יִתֵּן לִי תַּלְמִיד חָכָם וַאֲנַשְּׁכֶנּוּ כַּחֲמוֹר". למרות שנאתו לתלמידי חכמים, היא זיהתה את הפוטנציאל הפנימי שלו!
היא עושה אותו הסכם: היא תתקדש לו לאישה בתנאי שילך ללמוד תורה, ואכן הוא מקדש אותה בצנעא והיא "שולחת אותו" ללמוד. אביה העשיר שומע על כך ונודר נדר שהיא לא תוכל ליהנות מנכסיו, וכך נגזר על הזוג חיי עוני מחפירים. במקור אחר מתואר כיצד הם חיו במתבן, ושם ר' עקיבא אומר לה – לו היה לי, הייתי עושה לך תכשיט "ירושלים של זהב" שהיה אז התכשיט היקר והחשוב ביותר. וכן מסופר שהיה מלקט קש משערות ראשה. סופו של הסיפור ידוע – ר' עקיבא חוזר אחרי 24 שנה עם 24 אלף זוגות תלמידים ואומר להם – שלי ושלכם, שלה הוא!
העולה מאוסף המקורות והמדרשים הוא שלר' עקיבא ורחל היתה זוגיות יוצאת דופן בעוצמתה. מצד אחד רחל ניחנה במבט פנימי שזיהה את הפוטנציאל העצום של ר' עקיבא, והיתה נכונה לעבור מחיי הנוחות של משפחת אצולה בירושלים, לחיי עוני מחפירים ביותר, ואפילו לגזור את שערות ראשה ולמכור אותן על מנת לאפשר את המשך הלימוד של בעלה! תכונה זו תופיע בהמשך בנקודות רבות בחייו של ר' עקיבא.
מהצד השני ר' עקיבא היה בדבקות, הכרה והוקרה מוחלטת כלפיה, וניתן להשלים מכח הדימיון שכאשר אמר לה שהיה נותן לה ירושלים של זהב, הוא ממש תיאר לה זאת לפרטי פרטים ובכח הדימיון נתן לה להרגיש כיצד היא מלכה אמיתית כבר עכשיו, עם תכשיט שכזה. ההוכחה לכך היא שהוא הוציא את הקש מהשערה, כלומר הוא באמת נתן את ה-100% שהוא יכל בשביל לקשט ולפאר אותה, וכאשר התעשר הוא אכן הכין לה את אותו תכשיט ייחודי.
לאחר שראינו את חייו של ר' עקיבא ותפיסת הזוגיות העולה מהם, נתבונן בתרגיל הבא במספר אמירות הלכתיות ועקרוניות שישלימו את התמונה, ובמיוחד המאמר המכונן אותו הזכרנו בפתיחת התרגיל היום.
************************************************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות פרסום, אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate