חנוכה בתודעת מקדש

 ברוב השנים אנו נמצאים יום אחרי חנוכה, מנסים להתרגל בחזרה לשגרה… אך במיעוטן זהו היום השמיני! כך או כך,

 היום השמיני לחנוכת המשכן. אהרון הכהן יורד מהמזבח ומברך את העם. העם כולו עוצר את נשימתו. ו… כלום לא

 אנחנו מתקרבים לסיומו של חג החנוכה המאיר והמופלא הזה. לא יהיה קל להיפרד ממנו, אבל השיא עוד לפנינו כך

 היום, ל' כסלו, הוא תאריך מיוחד מאחר והוא חל רק בחלק מהשנים, המכונות שנים "מלאות" או שנים "כסדרן". לכן

 נאיר עוד נקודה חשובה ביחס לבית המקדש שעולה מתוך הפטרת שבת חנוכה אותה ראינו. חיזיון המנורה שרואה הנביא זכריה

 בסיום התרגיל הקודם הזכרנו שאלה מעניינת: מדוע תיקנו חז"ל לומר בברכת "על הניסים" שהחשמונאים "הדליקו נרות *בחצרות* קדשך". הרי

 ההלכה הבסיסית היא שהדלקת נר חנוכה היא משהו שקורה דווקא בבית, ולפי חלק מהדעות – אם אין לאדם בית,

 מנורת הזהב היתה לאורך כל ההיסטוריה הסמל הדתי והלאומי של עם ישראל, ולא סתם בשער טיטוס המנורה מסמלת את

 לאחר הכנה ארוכה, הגענו אל חג החנוכה עצמו. במהלך החג נהוג לקרוא בתורה בכל בוקר את "פרשיות הנשיאים" –

 אל מול השילוב המדהים שבין גבורה, מסירות נפש וגאונות צבאית לבין אמונה יוקדת ועוצמתית שאף זכתה להיענות ברורה מן