בתרגיל הקודם התחלנו להרכיב את "פרופיל האישיות" של מרדכי היהודי. ראינו שהוא הוגלה בגלות "החרש והמסגר" בה הוגלתה האליטה הרוחנית והכלכלית של ירושלים וממלכת יהודה, וראינו שהמשנה מתארת את גדולתו וחכמתו הרבה. אך ישנם אזכורים נוספים של מרדכי בתנ"ך מחוץ למגילת אסתר, שרומזים על סיפור עוד יותר גדול. אבל כדי להבין אותם, אנו צריכים קודם להשלים עוד חתיכות בפאזל ההיסטורי-תנ"כי.
כפי שהזכרנו, נבוכנצאר מלך בבל מגלה את ממלכת יהודה בשתי פעימות ומחריב בסופו של דבר את המקדש. בספר דניאל מתואר כיצד דניאל הנביא פותר חלומות עבור נבוכדנצאר שמכיר בעקבות כך בגדולת ה'. אך זה לא הספיק לו, וספר דניאל מתאר כיצד נבוכדנצאר נענש ונאלץ לחיות ביער כחיית השדה במשך 7 שנים! עד שהכניע את ליבו ובעקבות כך חזר למלכותו.
אך בנו (ויש אומרים נכדו) בלשצאר הספיק לשכוח או להתעלם מכל זה, והוא עורך משתה גדול, ובמהלך המשתה הוא מעיז להוציא את כלי המקדש שלקח אביו נבוכדנצאר מירושלים, ולהשתמש בהם במשתה היין! כיצד ניתן להסביר התנהגות שכזו, לאחר שאביו נבוכדנצאר הרגיש כל כך מקרוב את גדולת ה' וידו החזקה?? חז"ל מסבירים שכולם הכירו את נבואת 70 השנה של ירמיהו אותה הזכרנו בתרגיל הקודם, וכולם ניסו לחשב מתי יסתיימו אותם 70 שנה, וטעו בחשבון. החשבון של בלשצאר היה הגיוני למדי, בנבואה כתוב "וְעָבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה", והוא התחיל לספור את השנים מרגע שהיא ניתנה, באותה שנה בה עלה אביו נבוכדנצאר לשלטון והכניע את האימפריה האשורית. בנבואה אחרת כתוב כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם. אם כך, בלשצאר חישב ומצא שעברו 70 שנה מזמן זה, והנה בני ישראל עוד לא נפקדו! ממילא ברור שאו שהנבואה הזו לא נכונה, או שהקב"ה כל כך כועס על ישראל שהוא החליט שלא לגאול אותם.
אותו משתה שמתואר בפרק ה' בדניאל נועד לחגוג את הסרת האיום של אלקי ישראל מעל מלכות בבל, והשימוש הנורא בכלי המקדש לצורך המשתה בא להוכיח ולגלות שאין יותר מה לפחד מה'! אך בלשצאר נפל לתוך הבור שהוא חפר, ובאותו משתה ממש קיבל הוכחה לידו הארוכה של אלקי ישראל, פשוטו כמשמעו. למעשה ניתן לומר שהכתובת היתה על הקיר… ולכן לא יפתיע אותנו לקרוא שבאותו משתה ממש הופיעה יד של אש מסתורית, והחלה לכתוב על קיר אולם המשתה כתובת מסתורית! כל משתתפי המשתה כמובן נבהלו ביותר, ובלשצאר ציווה לפרש את הכתובת, אך אף אחד מהחכמים לא הצליח. אמו של בלשצאר, אשת נבוכדנצאר, הזכירה לו את היועץ היהודי החכם שאביו כל כך העריך – דניאל. דניאל זומן בדחיפות והובטח לו מתנות רבות אם יפרש את הכתובת, אך הוא סירב לקבלן, ואת הכתובת פירש: "מְנֵה מְנֵה תְּקֵל וּפַרְסִין" – הקב"ה שקל את מלכותך במאזנים ומצא אותה חסרה, והוא יפרוס אותה ממך ויעביר אותה למלך פרס!
באותה תקופה פרס ומדי היו ממלכות חזקות שהיו כפופות למלך בבל, ושליטיהם עמדו בראש הצבא הבבלי. בדיוק באותו לילה הם החליטו למרוד ולהשתלט על האימפריה באמצעות איחוד כוחות ביניהם בשיטת הרוטציה. עוזרו האישי של בלשצאר הבין לאן הרוחות נושבות, ובלילה כרת את ראשו של בלשצאר ודאג לפתיחת שערי העיר. הצבא המשותף של מדי ופרס שטף את העיר ודריווש מלך מדי התיישב על כסא המלך ללא התנגדות של ממש.
דרייוש המדי וחתנו-שותפו כורש הפרסי שינו את שיטת השלטון הבבלית, ובמקום להסתמך על המלכים המקומיים שעלולים למרוד ולהפיל את מלך האימפריה, בדיוק כפי שהם עשו, יצרו רשת של אחשדרפנים שהיו ממונים מטעמם על 120 המדינות וכפופים ישירות ל-3 "וזירים" שהם ההנהלה העליונה של האימפריה. הבכיר שבהם היה דניאל. אך זה לא הספיק לדריווש והוא ביקש למנות את דניאל לשליט העליון מטעמו! זה כמובן יצר קנאה גדולה בקרב השרים האחרים, שחיפשו כיצד להפיל את דניאל בפח. אלא שדניאל עבד את השלטון ללא שום פגם… מנהג אחד קבוע היה לדניאל והוא להתפלל 3 פעמים ביום מול חלונו הפונה לכיוון ירושלים. בחודש טבת בו נעסוק בנושא התפילה בתודעת המקדש, נתבונן לעומק במשמעות התפילה של דניאל שהיא למעשה התיעוד הראשון של המנהג להתפלל 3 פעמים ביום ועוד לכיוון ירושלים. דניאל כל חייו לא הפסיק לחלום ולקוות לראות בשיבת ציון ובבנין המקדש מחדש!
נחזור לשרי הממלכה שביקשו להפיל את דניאל, ושכנעו את דריווש להוציא צו שאוסר להתפלל לשום גורם מלבד המלך במשך חודש ימים, ולא – יושלך לגוב האריות! המשך הסיפור מוכר וידוע מפרק ו בדניאל – דניאל הושלך לגוב האריות למורת רוחו של דריווש, ניצל באורח נס וחורשי רעתו הושלכו במקומו אל האריות המורעבים ע"י דריווש הזועם…
אותו דריווש הראשון, המכונה דריווש המדי (להבדיל מדריווש הפרסי אותו נכיר בהמשך) נפטר זמן לא רב לאחר מכן, אולי ליבו התרגש יותר מידי מהאירועים… לפני מותו ציווה לפרסם צו מלכותי "אֲשֶׁר בְּכָל שִׁלְטוֹן מַלְכוּתִי יִהְיוּ זָעִים וִירֵאִים מִלִּפְנֵי אֱלֹהָיו שֶׁל דָּנִיֵּאל, שֶׁהוּא אֵל חַי וְקַיָּם לְעוֹלָמִים, וּמַלְכוּתוֹ לֹא תִּשָּׁחֵת, וְשִׁלְטוֹנוֹ עַד הַסּוֹף". (מתוך התרגום לעברית לדניאל ו, כז)
אז איך סיפוריו המופלאים של דניאל הנביא קשורים לעניין המקדש וסיפור מגילת אסתר ומתי נחזור למרדכי היהודי? את זאת נגלה בתרגיל הבאים 🙂
אגב, היום ג' אדר הוא יום חנוכת המקדש השני! איך זה קשור לסיפורנו? גם את זה נגלה בקרוב…
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate