
על מה לחשוב בזמן הצפירה ביום השואה? (מועדי המקדש ליום כ"ז ניסן)
בתרגיל הקודם שאלנו על הקשר בין השואה לבין בית המקדש, וראינו שמדובר בתופעה שאמנם לא ניתן להסביר אותה אך
בתרגיל הקודם שאלנו על הקשר בין השואה לבין בית המקדש, וראינו שמדובר בתופעה שאמנם לא ניתן להסביר אותה אך
ברוב השנים מציינים את יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביום כ"ז ניסן. אך לעיתים הוא מאוחר ביום ולעיתים מוקדם ביום.
על פי פשט פסוקי התורה, מצוות ספירת העומר נוהגת דווקא בארץ ישראל כאשר "קוצרים את קצירה" (כמובן להלכה סופרים
בתרגיל הקודם ראינו שספירת העומר היא למעשה תקופת החיבור בין פסח לשבועות, בין ביכורי השעורה אותם מביאים למקדש כ"מנחת
אנו מתחילים היום סדרה שתעסוק בתקופה הכל כך מיוחדת שבין פסח לשבועות. נגענו בעניין בקצרה בתרגיל של מוצאי חג
מה העניין של יום אסרו-חג שאותו אנו מציינים היום, ביום שאחרי פסח כמו גם ביום שאחרי סוכות ושבועות? זו
הלילה מסתיים שביעי של פסח, ומתחיל יום "אסרו חג" אשר עליו ועל ההקשר המקדשי שלו נדבר מחר. אך את
בני ישראל מגיעים בלילה השביעי ליציאתם ממצרים לשפת ים סוף ובעקבות מהלך האמונה ומסירות הנפש שלהם, הם זוכים לקרוע
בשביעי של פסח אנו נקרא בתורה את סיפור קריעת ים סוף, המתחיל בכך שהקב"ה נמנע מלהוביל את עם ישראל
לאחר שהתייחסנו למנהג לקרוא את שיר השירים בשבת חול המועד פסח, ניגע היום בהפטרה לשבת חול המועד ודרכה נתחיל