בתרגיל האחרון הסברנו את מהות ההבדל בין תקיעות השופר בכל מקום שבהם המצווה היא *לשמוע* את קול השופר, לבין
אז ראינו את ההבדלים ההלכתיים העצומים שבין תקיעת השופר בכל מקום, לבין תקיעת השופר במקדש, עד כדי כך שאם
ראינו שתרועת השופר בראש השנה מבטאת בין השאר את קבלת עול מלכות השם ובכך שאנחנו *בוחרים* לחדש את הקשר
בתרגילים הקודמים הזכרנו שראש השנה הוא היום בו מתחדשת הבריאה, והעולם חוזר לנקודת הראשית שממנה הכל התחיל. דווקא ביום
בתרגיל הקודם פגשנו את המונח "החלל הפנוי" שהוא בבחינת "רחם" המאפשרת את הופעת העולם. בהתחלה העולם היה חלק בלתי
כפי שראינו בתרגיל הקודם ראש השנה מוזכר בתורה רק כ"יום תרועה", ואפילו לא מפורש שתרועה זו היא בשופר דווקא,
אחרי שסקרנו את המהלך הכללי של חגי תשרי על פי מודל "הנסירה", נתמקד כעת בחג המתקרב אלינו – ראש
לאחר שנגענו על קצה המזלג במשמעות של יום הכיפורים מבחינת התהליך של חגי תשרי, כיום שבו יש מעין בריאה
בתרגיל הקודם התחלנו לסקור את המבנה של חגי תשרי על בסיס התבנית של רעיון הנסירה, והחלק הראשון של הפסוק
אז אחרי שהקדמנו אזהרת מסע שכל מה שנדבר על הקב"ה זה רק בדרך השאלה, נעלה את השאלה הבאה: אנו