
מדוע נהוג לקרוא את מגילת שיר השירים בפסח? (מועדי המקדש ליום י"ז ניסן)
את התרגיל היום נקדיש למגילת שיר השירים והקשר שלה אל חג הפסח וכמובן לבית המקדש. כידוע יש מנהג לקרוא
את התרגיל היום נקדיש למגילת שיר השירים והקשר שלה אל חג הפסח וכמובן לבית המקדש. כידוע יש מנהג לקרוא
בדמיוננו, אנחנו עדין בירושלים הבנויה, חוסים בצילו של בית המקדש השלישי. כזכור, ביום י"ד שחטנו את קרבן הפסח ובלילה
בתרגילים הקודמים הארכנו בתיאור סיפורי-דימיוני של ליל הסדר המלווה באכילת קרבן הפסח. אם לא נזכה לכך בפועל, נוכל לכל
לאחר ההארה העצומה של יום הפסח ויום טוב הראשון של חג המצות, אנו מגיעים הלילה לזמן גדול ומיוחד –
עם סיום הסדרה העוסקת בהכנה לחג הפסח ולחג המצות, אנו מתקרבים אל היום הגדול. גם אם חלילה לא נזכה
לאחר ש"המראנו" על כנפי הדימיון אל ירושלים הבנויה ועברנו את כל תהליך הקרבת הפסח עד עשית ליל הסדר "כסדר"
לאחר ששתינו את הכוס השניה אותה החזקנו לאורך כל אמירת המגיד, הגיע הזמן לתפקיד השני של הפה בערב הזה…
אנו מסיימים את הדרשות על פסוקי ה"המגיד" עם הפסוק "וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶרֶץ
בירידה מהר הבית לכיוון "יער האוהלים" מקדם את פנינו הריח העוצמתי של קרבנות הפסח הנצלים בתנורים המיוחדים. "וואו, אני
אנו יוצאים משערי הר הבית, נושאים בסלים מיוחדים את הבשר המיועד לקרבן הפסח וקרבן החגיגה. אנחנו מגיעים לאוהל הגדול