אנחנו יוצאים למסע חשיפת הסיפור האמיתי שמאחורי המסכה של מגילת אסתר. ראינו בתרגיל הקודם שאחשורוש מוזכר בתור המלך שבתקופתו הוקפאה בניית המקדש. היום נתחיל לראות את הרקע המלא של הסיפור.
בשנה הרביעית למלך יהויקים מלך יהודה, עולה לשלטון נבוכדנצאר מלך בבל. בשנה זו מתנבא הנביא ירמיהו לעם ישראל: זֶה שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה הָיָה דְבַר ה' אֵלָי וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם אַשְׁכֵּים וְדַבֵּר וְלֹא שְׁמַעְתֶּם. כלומר הנביא אומר שהוא התריע בפני עם ישראל תקופה ארוכה, אך עם ישראל לא הקשיב ולא שינה את דרכיו. כעת, הגיע יום הדין. ירמיהו מתנבא על *חורבן* שיגיע מכיוון ממלכת בבל, וישבית "קול ששון וקול שמחה": וְהָיְתָה כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת לְחָרְבָּה לְשַׁמָּה וְעָבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל *שִׁבְעִים שָׁנָה.*
אם אנחנו רוצים להעמיד את כל סיפור פורים על נקודה אחת, הרי זו שאלת 70 השנה! מתי מתחילים לספור את אותם שבעים שנה, וממילא מתי הם אמורים להסתיים???
נמשיך בסיפור. באותה שנה עולה נבוכדנצאר על ירושלים ויהויקים נכנע לו כעבד למשך 3 שנים. לאחר מכן הוא מורד, ובתגובה נבוכדנצר עולה שוב על ירושלים. אבל לא מחריב אותה ובוודאי לא את המקדש! במקום זה הוא מגלה את כל האליטה הרוחנית, שלטונית וכלכלית של ממלכת יהודה. הוא מגלה את המלך, הוא מגלה את חכמי הסנהדרין וביניהם יחזקאל הנביא, והוא מגלה את ראשי המשק, התעשיה והמסחר של ממלכת יהודה. גלות זו מכונה בשם "גלות החרש והמסגר". זו למעשה היתה השיטה השלטונית של אימפריית בבל, לקחת את שכבת המנהיגות ולהטמיע אותה באימפריה במטרה לפתח אותה, ולהשאיר בארץ את פשוטי העם. במקום יהויכין הוא משאיר בארץ את צדקיהו המלך, כנציג מטעמו. אותו צדקיהו יבחר שוב למרוד במלך בבל, מה שמביא בסופו של דבר את החורבן של בית המקדש הראשון.
אבל נחזור ל"גלות החרש והמסגר". כאמור כל חכמי הסנהדרין הוגלו לבבל, וגם – מרדכי היהודי, כפי שראינו באופן מפורש בתרגיל הקודם. אז מה אנחנו יודעים על מרדכי? נתחיל עם מה שהמגילה מספרת: אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי. בתחילת הפסוק נאמר על מרדכי שהיה איש יהודי (כלומר משבט יהודה לכאורה) אך בסוף הפסוק – איש ימיני (משבט בנימין). ההסבר הוא שמרדכי היה משבט בנימין אבל הגיע מארץ יהודה ולכן נקרא "יהודי" (וזהו ה"יהודי" הראשון בתנ"ך!).
המגילה מציינת שמרדכי היה ב"שושן הבירה". יש הבדל בין שושן *הבירה* לבין " *העיר* שושן". בניגוד לעברית המודרנית שבה "הבירה" זה כינוי לעיר המרכזית של המדינה, כמו ש"ירושלים הבירה" זהו כינוי לעיר כולה, הרי שבתנ"ך "הבירה" זהו כינוי לחלק מהעיר שהוא למעשה המרכז השלטוני של הממלכה (למעשה הבירה של שושן התגלתה בחפירות ארכיאולוגיות!). רק אנשים שהיו חלק ממנגנון השלטון התגוררו ב"בירה", וזה הגיוני מאוד למצוא את שם את מרדכי. שהרי זו בדיוק היתה מטרת גלות החרש והמסגר מבחינתו של נבוכנדצאר – לחזק את האימפריה באליטה שתוכל לפתח ולקדם אותה. כך מצאנו גם לגבי דניאל הנביא שהיה יועץ בכיר בשלטון הבבלי והפרסי. אמנם עברו שנים רבות מאז גלות החרש והמסגר, אך מסתבר שהפקידים והיועצים הבכירים נשארו כאלה גם לאחר חילופי השלטון.
אז אנחנו כבר יודעים על מרדכי שהיה חלק מהמנגנון השלטוני של פרס. המגילה גם מספרת לנו על יחוסו של מרדכי שהיה נינו של "קיש". את קיש משבט בנימין אנו מכירים בתור אביו של שאול המלך! האם מדובר על אותו קיש? האם מרדכי אכן היה נין שלו או שהמגילה דילגה על כמה דורות? אין תשובה ברורה על השאלה הזו, אך מה שבטוח שהמגילה מבקשת להעביר מסר: מרדכי שייך לזרע המלוכה מבית שאול!
את הפסוק הבא ראינו כבר בתרגיל הקודם, ובו מפורש שמרדכי הוגלה לבבל עם יכניה (ולא בעת חורבן הבית 11 שנה לאחר מכן): אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל. מכאן ברור שמרדכי השתייך לאליטה הרוחנית של ירושלים וממלכת יהודה, למרות גילו הצעיר באותה תקופה!
אז נסכם את חתיכות הפאזל שאותם אספנו היום – ראינו שכ-18 שנה לפני חורבן בית המקדש, יש כבר נבואה של ירמיהו על החורבן ו-7 שנים אח"כ מתחילה הגלות המרכזית והעיקרית של כל שכבת המנהיגות של יהודה. האם החורבן יכל היה להיעצר בנקודה זו ולא להגיע לשריפת המקדש? זו שאלה מעניינת שלא ניכנס אליה כאן. כמו כן ראינו שבגלות זו גלה מרדכי שהשתייך לזרע המלוכה של משפחת שאול המלך ועל אף גילו הצעיר היה בין החכמים החשובים בעם ישראל, ולאחר מכן השתלב במנגנוני השלטון של פרס.
מעניין? זו רק ההתחלה… נמשיך לחשוף חתיכות פאזל נוספות ולהרכיב את התמונה האמיתית של פורים בימים הקרובים…
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate