מהו הכח המניע את ההויה כולה? הכח שפועם בכל אדם, בכל בעל חיים, בכל צמח ואפילו בדומם? זהו כח החיים. החיים הם מושג שאותו אנו חווים בצורה הפשוטה והמובנת ביותר, ועם זאת – זהו מונח שמעל למילים והתבניות השכליות. מונח שקשה להגדיר במילים ואי אפשר באמת לתפוס אותו בשכל, צריך פשוט… לחיות אותו.
בסדרה שעסקה במשמעות הקרבנות (בתקופת "בין המיצרים") עסקנו רבות בתהליכי התקשרות החיים למקורם. השווינו בין כח החיים הפועל בכל, לבין כח החשמל הזורם בכל מכשירי החשמל באשר הם. כח החשמל גם הוא בלתי נראה, בלתי נתפס, אנו יכולים רק לראות השפעות שלו, ו"התלבשות" שלו בתוך פעולות שמבצעים המכשירים. החשמל עצמנו אינו מקרר, מחמם, מסיע אנשים או מתקשר, אלו מכשירי החשמל שעושים זאת, אך ללא החשמל לא היה להם את הכח לעשות כלום.
כך גם הביטויים השונים של החיים, כל אחד מהם הוא עולם מלא ונפרד עם מחשבות, רגשות, צמיחות ותחושות משלו. אך בכולם פועם כח החיים שמקורו אלוקי. בעולם של מקדש אנו מקשרים את אנרגיית החיים שבתוך הופעות החיים הגשמיות אל מקורה דרך ההקרבה על המזבח, ובכך ממשיכים את התחדשות וברכת החיים אל ההויה כולה.
בעולם שבו בית מקדש של מטה עדין אינו קיים, חיצוניות החיים לא יכולה לעלות עוד אל שורשה, אך עם זאת האריז"ל מלמד אותנו לעשות את התהליכים האלה דרך המימדים הפנימיים של החיים שלנו, שיכולים להתקשר ולעלות לבית מקדש של מעלה. אני מרגיש צורך להדגיש שמדובר בתהליכים מאוד עמוקים, שניתן ללמוד להעמיק ובעיקר לתרגל אותם במשך שנים, ואילו אנו ניגע בהם ממש בקצרה ובצורה יחסית ראשונית. למעוניינים להעמיק אני ממליץ שוב על החוברת "כוונות תפילת השחר" שיצאה בעקבות שיעורי מו"ר הרב פדיה נגר (קישור יופיע בסוף).
את התהליך התחלנו דרך תיאור ההתכנסות של תושבי עיירות "המעמד" אל "עיר המעמד" והשינה ברחובה של עיר, לקראת היציאה למסע העליה לרגל לבית המקדש. תיאור זה מחבר אותנו לתחושת ההתכללות, אנו עולים למקדש כחלק ממשהו גדול יותר. זהו מארג החיים, המכונה גם "צרור החיים".
כדי לסבר את האוזן, ניתן תרגיל דימיון קטן: נראה את עצמנו ממעוף הציפור, נמצאים כעת בחדר במבנה כלשהו, או ברכב או באמצע הרחוב וכד'. לצורך הדוגמה נדמיין שאנו בחדר בדירה בבניין גדול. כעת נגביה טיפה עוף ונראה את שאר החדרים בדירה, בהם יש אולי אנשים נוספים, כי החדר הוא רק חלק קטן מהדירה כולה. נגביה עוד קצת עוף ונראה את כל הדירות בקומה שבכל אחת מהן חדרים עם אנשים. נגביה עוד קצת ונראה את כל הקומות שבכל הבנין שבכל אחת מהן דירות עם חדרים. הבנין הוא רק חלק קטן מהרחוב שהוא חלק קטן מהשכונה שהיא חלק קטן מהעיר שהיא חלק קטן מהמדינה שהיא חלק קטנטן מהעולם כולו… אז אנחנו פרט אחד קטן מתוך המכלול הזה.
אבל בניגוד למה שניתן לחשוב, לא מדובר בפרטים המנותקים אחד מהשני. כדי להבין זאת נשתמש במונח "עץ החיים". העץ מורכב מחלקים רבים מאוד. יש לו שורשים, וגזע, וענפים גדולים וענפים קטנים יותר, וענפונים ממש דקיקים שמהם צומחים עלים, פרחים ופירות. כל אחד מאיתנו וכל פרט מההויה שראינו בדימיוננו, הוא בעצם עלה קטנטן על עץ החיים הגדול. העץ הוא עץ אחד, ובתוכו פועמת זרימה של חיים שעולה מהשורשים דרך הגזע והענפים עד לעלים הכי קטנים. מצד אחד כל עלה עומד בפני עצמו, אך מצד שני בכל עלה פועמת אותה פעימת חיים שעולה בעץ כולו, אחרת הוא יתייבש וימות. באותו אופן, הנשמות של כולנו מחוברות לעץ החיים הגדול.
אנחנו מדברים כאן בעצם בשפה אחרת מהשפה הרגילה, שעניינה להגדיר, להפריד, לשיים, לחלק. במקום זה אנו צוללים לרובד שבו באמת כולנו אחד, כולנו פעימות של אותו כח חיים אלוקי שפועם בעולם. בדיוק כשם שהחשמל שזורם בכל המכשירים הוא אותו חשמל בדיוק, אע"פ שכל מכשיר מופיע אותו אחרת לגמרי.
אם כך, נישאר היום עדין בתרגול תנועת ההתכללות, ונזכיר לעצמנו לפני התפילה שאנחנו הופעת חיים טהורה, כמו כל אדם או יצור אחר. מתוך כך ניגש לקבל על עצמנו את מצוות ואהבת לרעך כמוך, בהבנה עמוקה יותר – אני אוהב את האדם האחר כי בעצם הוא לא ממש אחר… בעצם אני והוא שתי טיפות מים מאותו מעיין חיים טהור… ומתוך ההתכללות הזו נכוון להיכנס לתהליכי התפילה עד לכניסה לקודש הקדשים של מעלה.
למעוניינים בהעמקה באמצעות החוברת המדוברת: https://otniel.org/product/חוברת-בנושא-תפילה
************************************************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות פרסום, אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate