אז מדוע צריך גם תפילות וגם קרבנות? בתרגיל האחרון ראינו כיצד כאשר בית המקדש עומד בתפארתו, שני המרכיבים האלה בעבודת ה' מרוממים את שני ההיבטים המרכיבים את המציאות – עבודת הקרבנות "מחזיקה", מעמידה, מרוממת ומעלה את היבט החוץ של המציאות (ההיבטים הגופניים, המעשיים, חלקי ההויה השונים – דומם, צומח חי ומדבר), ואילו התפילה מרוממת את היבטי הפנים ובונה קשר תקשורתי יותר, מערכת יחסים שיש בה ביטויים מפורטים, דינמיים, ומילוליים של הקשר.
אבל מה קורה כשאין מקדש?
כדי להתחיל להתמודד עם השאלה הזו, נלמד בקצרה מספר משפטים מאחת הסוגיות היסודיות ביותר ביחס לתפילה (מסכת ברכות דף כו ע"ב), סוגיית "תפילות כנגד אבות או קרבנות", כמובן לא נוכל להקיף ולהעמיק בסוגיה כולה:
"אִתְּמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: תְּפִלּוֹת – אָבוֹת תִּקְנוּם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: תְּפִלּוֹת – כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְנוּם". הסוגיה נפתחת במשהו שנראה כהצגת מחלוקת. לפי ר' יוסי מי שתיקן את עניין התפילה היו האבות, ובהמשך מובאת ברייתא המפרטת שאברהם תיקן תפילת שחרית, יצחק תיקן מנחה ויעקב תיקן את תפילת ערבית. ואילו ר' יהושע טוען שהתפילות תוקנו כנגד קרבנות התמיד, ובהמשך מובאת ברייתא המפרטת שזמן תפילת שחרית כנגד תמיד של שחר, זמן מנחה כנגד תמיד של בין הערבים וזמן ערבית כנגד הקטרת האיברים והאמורים על המזבח כל הלילה.
הגמרא שואלת על כך "נֵימָא תֵּהָוֵי תְּיוּבְתָּא דר' יוֹסֵי בֵּר' חֲנִינָא", כלומר נראה שיש כאן קושיה חזקה על שיטת ר' יוסי, שהרי אנו רואים שבאמת זמני התפילה צמודים הלכתית לזמנים של קרבנות התמיד, ואם נאמר שתפילות תוקנו ע"י האבות, אז מנין נדע את זמני התפילה?? ועונה על כך הגמרא: "אָמַר לְךָ ר' יוֹסֵי בַּר' חֲנִינָא: לְעוֹלָם אֵמָּא לָךְ תְּפִלּוֹת אָבוֹת תִּקְּנוּם וְאַסְמְכִינְהוּ רַבָּנַן אַקָּרְבָּנוֹת". כלומר סיכום הסוגיה הוא שבאמת אין כאן מחלוקת, וגם לשיטת ר' יוסי שאת רעיון התפילה תקנו האבות – חכמים הצמידו ("הסמיכו") את זמני התפילה לזמני הקרבנות.
אם כך, יוצא שאמנם אין כאן מחלוקת, אבל כל אחד מהחכמים מדגיש היבט אחר של התפילה. לפי ר' יוסי הנקודה המרכזית של התפילה היא היבט הפנים, הקשר האישי והאינטימי בין הנברא לבורא. מי שהופיע את הרעיון הזה לראשונה בעולם (כפי שראינו) הם אבות האומה, שגילו לעולם את האפשרות הזו להיות בקשר קבוע עם הבורא, ולפי חז"ל כל אחד מהם בחר לעשות זאת באמצעות תפילה בחלק אחר של היום. הדגש הוא לא על המסגרת ההלכתית, אלא על עצם הקשר *הפנימי* . למעשה התפילה המדוברת כאן התחילה כתפילת "התבודדות", כלומר תפילה ספונטנית אישית בשפה חופשית, כפי שר' נחמן מברסלב מרבה להדגיש בתורתו.
אם כך התחילה התפילה, מה השתנה ומתי, שגרם לחכמים "להסמיך אותה על הקרבנות" ובכך להכניס אותה למסגרת קבועה של 3 תפילות מנוסחות ביום, ומה המשמעות וההשפעה של השינוי הזה?
על כך נרחיב בתרגיל הבא.
************************************************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות פרסום, אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate