על פי פשט פסוקי התורה, מצוות ספירת העומר נוהגת דווקא בארץ ישראל כאשר "קוצרים את קצירה" (כמובן להלכה סופרים בברכה גם בחוץ לארץ). על פי ההסבר שראינו זה מובן, מאחר וספירת העומר עוזרת לנו כאומה לעלות מרמת בהמה ביום שלאחר ההארה הגדולה של פסח, עד לקומת האדם השלם ביום ה-50 הוא שבועות, ולכן מסתבר שעיקר קיום המצווה הוא כאשר עם ישראל נמצא בארצו ועובד את אדמתה.
מתוך המבט הזה אנו יכולים להתבונן על ימי הספירה ולשאול את עצמנו מה מהותם וכיצד יש להתנהג בהם?
כידוע אנו נוהגים מנהגי אבלות בספירת העומר. מנהגים אלו לא מופיעים בתורה אלא הם תולדה של אירועים שהתרחשו בעם ישראל, ובעיקר ה"מגפה" שפגעה בתקופה קצרה ב24,000 תלמידי רבי עקיבא, "משום שלא נהגו כבוד זה בזה". אנחנו עוד נעמיק בהמשך להבין את האירוע ההיסטורי הזה בסדרה לקראת ל"ג בעומר, אך בצורה הפשוטה אנו יכולים לומר שזוהי תולדה של מהות הימים האלה. זהו לא אירוע פרטי שפגע במקרה בהרבה אנשים, זהו חיסול של כמעט כל עולם התורה של דור שלם בתוך תקופה קצרצרה! וכל זה מדוע? כי לא נהגו כבוד זה בזה. כידוע מותר שיהיו מחלוקות ויתירה מזו – בית המדרש הוא המקום שהמחלוקות הן חלק מהותי מקיומו. אך ברגע שלא נוהגים כבוד זה בזה, נפגעת התשתית הבסיסית הדרושה לצמיחת הקומה הלאומית, אותה אחדות שאמורה היתה לצמוח מתוך אכילת קרבן הפסח המשותפת שבו עם ישראל נולד כאומה אחת עם חיבור נשמתי בין כל חבריה.
זהו החמסין *הרגשי* שבא ושוטף את הארץ ופוגע בהבשלת ה"חיטה" – קומת האדם הלאומית והפרטית. כידוע, אתגר הכבוד ההדדי עודנו (לפחות בעת כתיבת שורות אלו) מאתגר את החברה היהודית בארץ ישראל, גם כאשר שבנו לארץ לאחר הגלות הארוכה שבה היסוד הלאומי הושבת ונקבר באדמת הגלות. ממילא ברור שמנהגי האבלות הנוהגים בספירת העומר חשובים ביותר כדי להזכיר לנו שהבשלת ה"חיטה" (במובן של קומת האדם) ממש אינה מובנת מאליה. היא יכולה ברגע אחד "להישרף" בחמסין, וכך גם הבשלת הקומה הלאומית עלולה "להישרף" באש המחלוקת שאינה לשם שמים.
אך ישנו יסוד נוסף לימים אלו, שנראה במבט ראשון הפוך:
בחג הסוכות יש את יום שמיני עצרת לאחר שבעת ימי החג. גם בפסח אנו מוצאים את יום העצרת, אלא ששבעת ימי החג "מתמלאים" והופכים להיות שבעת שבועות הספירה, כאשר יום החמישים הוא בבחינת יום שמיני עצרת של פסח. (ואולי ניתן להסביר זאת בצורה הפוכה: בסוכות ניתן להסתפק בשבעה ימים במקום שבעה שבועות לאחר שבספירת העומר עברנו את תהליך התיקון המלא?).
בכל אופן יוצא מכך שתקופת ספירת העומר היא בבחינת חול המועד ארוך של פסח. כמובן השבוע הראשון מקבל קדושה יתירה ונחשב כחול המועד ממש, כי הוא השורש לכל השבועות, וכל יום בו הוא שורש לשבוע אחר (על פי הספר "טללי חיים"). לפי זה, זוהי תקופה חגיגית ושמחה, כפי שאכן מורגש באביב המתחדש בטבע שבחוץ.
על פניו הסבר זה סותר את ההסבר הקודם שעל פיו עיקר הימים האלה הם ימי אבלות וניסיון לתקן את חטא הכבוד ההדדי. אלא שברמה המעשית, מעניין לזכור שגם בחול המועד יש הלכות שמונעות (אמנם מסיבות אחרות) חלק ממנהגי השמחה כגון תספורת, תגלחת ונישואים. יוצא מכך שרוב המנהגים הנהוגים בספירת העומר, מתבססים על שני ההסברים ההפוכים למהות התקופה הזו.
לסיכום, הימים האלה הם ימים של פוטנציאל ענק, וכגובה הפוטנציאל כך גובה הנפילה שעלולים ליפול ממנו. לכן יש בימים האלה שמחה מצד אחד, צמיחה והבשלה ברמה הפרטית והלאומית, אך צמיחה זו יכולה להתרחש רק על גבי התשתית של "נהיגת כבוד זה בזה" ובלעדיה – מתרחשת הנפילה שמביאה איתה את האבלות.
ביום ה-11 של ספירת העומר שמתחיל הלילה נעסוק במידת הנצח שבגבורה. לעיתים כאשר מופעל הדין יש ניסיון של הנידון לרכך, להתחנן, לתקן. לעיתים ניסיון זה מצליח, אך לעיתים מופעלת מידת ה"נצח שבגבורה" שממשיכה את הגבורה גם אל מול ניסיונות אלה, מתוך הבנה שלפעמים יש צורך בשבירה כדי להגיע לתיקון עמוק יותר. מידה זו מזכירה לנו בספירת העומר את הזהירות הרבה שיש לנהוג, ושהתיקון לא מובן מאליו.
היום, כ"ה בניסן, הוא יום פטירתו של אבי מורי דורון הרצוג ז"ל, שמיזם זה מוקדש לזכרו והנצחתו. אבא הקדיש את כל חייו לניסיון לתקן את הקומה הלאומית ולחנך את ילדי ישראל לאור ערכי ירושלים, לה הקדיש את חייו ואת כל מחקריו, בדרכים יצירתיות ומעניינות. נקודה זו מתקשרת לספירה שנספור הערב שהרי כתוב ש"הנצח – זו ירושלים". למעוניינים להכיר עוד את דמותו המיוחדת, מוזמנים לדף ההנצחה באתר, שם ניתן לקרוא את הערך בויקיפדיה, להיחשף לספרים שכתב, סרט לזכרו ואפילו להוריד ספר ילדים עם סיפורי זכרון! https://doronherzog.org.il/doron . יהי זכרו ברוך.
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate