לאחר שראינו אתמול את נבואת ישעיהו שעוסקת בהשפעה של המקדש על אומות העולם בתור אומות שלמות והמעבר ממלחמה לשלום ביניהן, היום נראה נבואה נוספת של ישעיהו (פרק נו) שמתייחסת יותר לאנשים שיבחרו לעבוד את השם בתור אנשים פרטיים.
הפסוקים הם מתוך ההפטרה אותה נהוג לקרוא בתעניות ציבור: וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְאַהֲבָה אֶת שֵׁם ה' לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים, כָּל שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי. וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים. נְאֻם אֲדֹנָי ה' מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו.
פסוקים אלו עוסקים בבני נכר שבוחרים לשרת את ה'. מי הם אותם בני נכר? במבט ראשון נראה שיש כמה אפשרויות לפרש את הפסוקים האלה:
1. מדובר על גויים שבחרו להתגייר, והפסוקים מבטיחים להם שיהיו חלק בלתי נפרד מעם ישראל.
2. גויים שהם בתהליך גיור
3. גויים שקיבלו על עצמם את הלכות "בני נח".
במבט ראשון נראה שהפירוש השלישי הכי מתאים, אך יש עליו קושי שהרי אנו יודעים שלהלכה שמירת שבת אינה חלק ממצוות בני נח ויתירה מזו – יש הלכה שאומרת ש"גוי ששבת חייב מיתה" (והכוונה היא בידי שמים).
לכן יתכן שהכוונה היא לפירוש הראשון שמדובר בגויים שהתגיירו לגמרי, אלא שאז לא ברור מה הכוונה "בית תפילה לכל העמים" שהרי אותם גויים למעשה הפכו להיות חלק מישראל…
לכן נראה שיש לפרש את הפסוק שלעתיד לבוא יתחדש מעמד מיוחד לגויים שיוכלו לקבל על עצמם חלק מהמצוות או לכל הפחות שמירת שבת שתהפוך להיות גם היא בעלת היבט אוניברסלי.
יתכן שניתן לקבל רמז לכך בגמרא במסכת עבודה זרה סד עמוד ב, שם יש 3 דעות מהו גר תושב – האם מי שקיבל על עצמו לא לעבוד עבודה זרה, קיבל על עצמו 7 מצוות בני נח, או, לפי הדעה השלישית, קיבל על עצמו את כל המצוות למעט איסור נבלות (כלומר אינו מקפיד על שחיטה כהלכה). לפי הדעה השלישית מדובר בגויים שאכן שומרים שבת.
שאלה דומה יש לנו בנוגע לפסוק "עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי" שהרי גם שאלת קבלת הקרבנות של נכרים נתונה במחלוקת במסכת מנחות דף עג עמוד ב.
לפי דעת ר' יוסי הגלילי ניתן לקבל גם עולות וגם שלמים (המכונים בפסוק "זבחים") מהנכרים, ולפי דעת ר' עקיבא מקבלים רק עולות. גם כאן יתכן שיש לפרש שלעתיד לבוא הלכה תהיה מוסכמת על כולם כשיטת ר' יוסי הגלילי שניתן לקבל גם עולות וגם שלמים (נדבות בלבד).
לסיכום הפסוקים, הנבואה עוסקת בתופעה כלל עולמית של אנשים שיבחרו לקשור את גורלם עם הקב"ה לשרת אותו ולעבוד אותו, ובכלל זה לשמור שבת ולהביא קרבנות לבית המקדש, והפסוקים מסיימים בקביעה שבית ה' יהיה בית תפילה לכל העמים. אמנם זהו חזון לעתיד לבוא, אך כבר בעת חנוכת בית המקדש הראשון, שלמה המלך כיוון והתפלל שאכן כך יהיה (מלכים א ח):
וְגַם, אֶל-הַנָּכְרִי, אֲשֶׁר לֹא-מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, הוּא; וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה, לְמַעַן שְׁמֶךָ. כִּי יִשְׁמְעוּן, אֶת-שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְאֶת-יָדְךָ הַחֲזָקָה, וּזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה; וּבָא וְהִתְפַּלֵּל, אֶל-הַבַּיִת הַזֶּה. אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם, מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ, וְעָשִׂיתָ, כְּכֹל אֲשֶׁר-יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי–לְמַעַן יֵדְעוּן כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת-שְׁמֶךָ, לְיִרְאָה אֹתְךָ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְלָדַעַת, כִּי-שִׁמְךָ נִקְרָא עַל-הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.
אם נבחן את היחס בין שתי נבואות ישעיהו, זו המצויה בתחילת הספר ועוסקת בשלום העולמי וזו הנמצאת לקראת סופו ועוסקת בעבודת ה' האישית של גויים בודדים, מסתבר לומר שמדובר בתהליך שיתחיל מאנשים בודדים שיכירו את גדולת ה' מתוך ביקור בבית המקדש, יבחרו לקשור את גורלם עם עבודת השם ויחזרו לארצם להפיץ את הבשורה.
בתהליך הדרגתי הרעיון ילך ויתפשט עד שמנהיגי המדינות יגיעו גם הם לבית המקדש, יכירו בגדולת השם וגדולת התורה היוצאת מציון ויתחילו לפתור בעיות וסכסוכים באמצעות הקשבה לדבר השם, במקום בכח הזרוע והנשק.
תהליך זה ילך ויתפשט עד שנגיע למצב של שלום עולמי, בע"ה במהרה בימינו!
************************************************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate