בתרגיל הקודם התחלנו התבוננות על אירועי שמיני עצרת תשפ"ד, והדברים נכתבים כשנה לאחר מכן, כאשר האירועים בעיצומם, ובכל יום ישנה התפתחות חדשה. ממש בימים האחרונים נחשפו כמויות בלתי נתפסות של אמצעי לחימה שהוכנו לקראת מבצע כיבוש הגליל בידי האויבים מצפון, תכנון שהקב"ה סיכל בחמלתו הרבה, גם אם במחיר דמים כואב ובלתי נתפס של אותם קדושים שמסרו נפשם על קידוש השם, כפי שהארכנו אתמול.
לאחר שהבנו שלצד הכאב יש גם הרבה מקום להודיה על הנס העצום הכפול, (ההצלה ממלחמת אחים והצלה מהשמדה המונית ע"י ממשיכיו של המן שתכננו להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן ביום אחד ושללם לבוז), ננסה היום להתבונן במסרים נוספים שעולים מהאירועים האלה, ולכוון את מבטינו כלפי העתיד.
במהלך חודש אייר נאריך ונעמיק בע"ה בהתבוננות באירועים שהובילו להקמתה של מדינת ישראל, ונשאל את עצמנו כיצד ומדוע קרה שהתכנון המקורי שעם ישראל החזיק במשך כ-2,000 שנות גלות, והוא לעלות לארץ ישראל כשיתאפשר, להקים ריבונות לאומית ולייסד במרכזה את בית המקדש, השתנה ו"נחטף" לכיוון אחר לחלוטין והוא הקמת בית לאומי "ככל העמים". מה שברור לענייננו הוא שמדובר על חזון שמנוכר לתקווה האמיתית ולתפילות שנשאו יהודים במשך כל שנות הגלות. ממילא, ברור שבשלב אמור להתחיל להתבצע "תיקון מסלול" וחזרה אל התכנית המקורית שרואה בהקמת ריבונות לאומית יהודית בארץ ישראל *שלב* בדרך להגשמת חזון הנביאים (שנעמיק בו בימים הקרובים) ולא מטרה בפני עצמה.
מעניין שניתן לנעוץ את תחילתו של "תיקון המסלול" הזה באירוע כואב אחר שהתרחש גם הוא באחד מחגי תשרי – מלחמת יום הכיפורים. זהו קו שבר שהוליד אחריו מספר תהליכי עומק משמעותיים מאוד בחברה הישראלית, שבמבט לאחור אנו יכולים לומר שהתחילו להסיט את כיוון ההתקדמות של הספינה הנקראת "מדינת ישראל" לכיוון מסורתי ואמוני יותר. כמובן מדובר בתהליכים עמוקים ורחבים וממילא הם איטיים מאוד, אך אין ספק שיש הבדל תהומי בין המצב בהקמת המדינה לבין המצב היום.
הרב גיא אלאלוף מסביר בשיעור מרתק שמסירות הנפש על קידוש השם היא זאת שהחזיקה את עם ישראל רוחנית לאחר חורבן בית המקדש, החל מעשרת הרוגי מלכות ודרך הגלות כולה, וזאת על פי הגמרא שאומרת שהמלאך מיכאל מקריב את נשמות הצדיקים במזבח בבית המקדש של מעלה! בשיעור הוא מסביר מדוע מלחמת יום כיפור פרצה דווקא ביום זה מבחינה רוחנית, ומדוע אירועי שמחת תורה פרצו דווקא ביום זה ומה המשמעות (החיובית) של ההבדל בין שני האירועים. למעוניינים לשמוע חפשו את המילים "מדוע פרצה המלחמה דווקא בשמחת תורה על פי הקבלה?!".
אלא שלמרות השינויים מאז מלחמת יום כיפור, עדין העיקר חסר מן הספר. אמנם לאחר מספר ניסיונות של נסיגה ו"התנתקות" משטחי ארץ ישראל, אנו חוזרים אל אהובתנו ומבינים את גודל הטעות. היא שמרה לנו אמונים, אך לא מוותרת על שחרור של כל חלקי גופה, וכל שטח שלא משוחרר ומואר באור הנוכחות של עם ישראל, מפתח זיהום קשה המאיים על בריאות הגוף כולו. (בהקשר הזה יש לזכור שנחלת נפתלי ואשר מגיעה עד לעיר צידון בלבנון). אך מהו התוכן החיובי של אותה נוכחות בארץ ישראל? האם מדובר רק על החזקת שטח לצרכי ביטחון, או שיש לכך תכלית פנימית ועמוקה יותר?
נראה שאויבינו מבינים את התשובה לשאלה הזו טוב יותר מאיתנו, ועל כן קראו למלחמה הזו על שם הר הבית, מקום המקדש, ואנו מכנים אותה "מלחמת המקדש". למעשה, לא מדובר במשהו חדש, אלא בהצהרה שלהם עוד הרבה לפני הקמת המדינה ובוודאי לפני מלחמת ששת הימים. מבחינתם מדובר במלחמה דתית, והשאלה היא עמוקה – האם עם ישראל הוא עדין העם הנבחר ומה תפקידו?
מודל הנסירה שליווה אותנו לאור כל חודש תשרי ישמש אותנו גם כאן להבנת התהליך. הרב גיא אלאלוף מסביר שעם ישראל היה ב"דורמיטא" (תרדמה) ב-70 שנות "גלות רוחנית" משנת 1897, שנת הקונגרס הציוני הראשון, עד לשנת 1967, מלחמת ששת הימים ושחרור מקום המקדש. בתקופה זו הגה ההנהגה של הספינה הישראלית עבר לידיים שהתנכרו לחזון המקדשי שעם ישראל החזיק במשך 2,000 שנה. אך עם ישראל מתעורר מהתרדמה, ומתחיל לקבל "מוחין" חדשים בתהליך איטי ועמוק.
השלב הבא הוא הפנמת הייעוד המקדשי של הנוכחות של עם ישראל בארץ ישראל, ייעוד שיש לו מטרה כפולה, הן מטרה פנימית של דבקות וחיזוק הקשר האינטימי הזוגי בין קוב"ה לכנסת ישראל (כפי שבא לידי ביטוי בשמיני עצרת) והן ייעוד אוניברסלי של "אור לגויים" כפי שבא לידי ביטוי בחג הסוכות, נושא שבו נאריך ונעמיק בימים הקרובים.
גם כאן מדובר בתהליך עמוק ואיטי, ונראה ש"מלחמת המקדש" מחייבת אותנו להאיץ אותו, בצער וכאב גדול. ככל שנפנים שהקשר לארץ ישראל הוא לא קשר בטחוני שממנו נגזרת השאלה האם אנחנו כובשים או מתנתקים משטח מסוים, אלא הוא דומה יותר לקשר אהבה זוגי, שבו ארץ ישראל היא האישה ששמרה אמונים לאהוב ליבה שגלה למרחקים. כפי שקשר אוהב בין בני זוג מייצר בית חם, בטוח, משגשג ומקרין הרבה אור החוצה, כך גם מימוש קשר האהבה עם ארץ ישראל יביא גם שלום, גם ביטחון וגם הקרנה של אור החוצה ומימוש הייעוד האוניברסלי של עם ישראל דרך בית המקדש, ובכך בדיוק נעמיק בימים הקרובים.
לסיכום, אני מזמין אותך להתבונן האם ומה השתנה במבט שלך על המלחמה בעקבות הדברים? אשמח מאוד לכל שיתוף שהוא.
בכך אנו מסיימים את ה"פרק האקטואלי" בהתבוננות על אירועי שמיני עצרת תשפ"ד, וכאמור ניגע בנושאים המשיקים לכך בתקופת אייר. מחכה לקבל ממך הערות, הארות, תגובות, תובנות או שאלות בעקבות הדברים.
************************************************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate