בתרגיל הקודם התוועדנו למצוות ניסוך המים הייחודית לסוכות והתחלנו להעלות את השאלות סביב מצווה זו. היום נצלול (תרתי משמע) לעומקים שטמונים בה באמצעות מדרש מופלא המופיע במסכת סוכה דף נג וברוח פירוש מרתק של הרב ניר מנוסי.
המדרש עוסק בשיתין שכרה דוד כאשר בנה את המזבח ולתוכם היו מנסכים את היין והמים. על אף שבדרך כלל אני לא מצטט מקורות שלמים, הפעם חשבתי שיהיה נכון להביא את המדרש בשלמותו, בעיבוד קל:
"אָמַר לוֹ רַב חִסְדָּא לְאַחַד הַחֲכָמִים שֶׁהָיָה מְסַדֵּר אַגָּדוֹת לְפָנָיו: הַאִם שָׁמַעְתָּ, אוֹתָם חֲמִשָּׁה עָשָׂר "שִׁירֵי הַמַּעֲלוֹת" – כְּנֶגֶד מִי אֲמָרָן דָּוִד? אָמַר לוֹ, כָּךְ אָמַר ר' יוֹחָנָן: בְּשָׁעָה שֶׁכָּרָה דָּוִד אֶת הִשִּׁיתִין, עָלָה הַתְּהוֹם וְרָצָה לִשְׁטֹף אֶת הָעוֹלָם. אָמַר דָּוִד חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שִׁירֵי הַמַּעֲלוֹת, וְהוֹרִידָן.
הִקְשָׁה לוֹ רַב חִסְדָּא: אִם כָּךְ, לֹא חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה "מַעֲלוֹת" הָיוּ צְרִיכִים לְהִקָּרֵא, אֶלָּא "יוֹרְדוֹת"! אָמַר לוֹ מִסֵּדֶר הָאַגָּדוֹת, הוֹאִיל וְהִזְכַּרְתַּנִי, כָּךְ נֶאֱמַר: בְּשָׁעָה שֶׁכָּרָה דָּוִד אֶת הִשִּׁיתִין עָלָה הַתְּהוֹם וְרָצָה לִשְׁטֹף אֶת הָעוֹלָם. אָמַר דָּוִד: מִי יוֹדֵעַ אִם מֻתָּר לִכְתֹּב שֵׁם קָדוֹשׁ עַל חֶרֶס וְלִזְרֹק אוֹתוֹ בִּתְהוֹם וְיָנוּחַ? לֹא הָיָה מִי שֶׁיֹּאמַר לוֹ דָּבָר. אָמַר דָּוִד: כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹמַר וְאֵינוֹ אוֹמֵר לִי יֵחָנֵק בִּגְרוֹנוֹ! נָשָׂא אֲחִיתֹפֶל קַל וָחֹמֶר מֵעַצְמוֹ, וְאָמַר: וּמָה לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ אָמְרָה תּוֹרָה: שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם [בדין סוטה], לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! אָמַר לְדָוִד: מֻתָּר הַדָּבָר.
כָּתַב דָּוִד שֵׁם קָדוֹשׁ עַל חֶרֶס וְזָרַק אוֹתוֹ לַתְּהוֹם, וְיָרַד הַתְּהוֹם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אֶלֶף אַמּוֹת. כַּאֲשֶׁר רָאָה דָּוִד שֶׁיָּרַד בְּיוֹתֵר, אָמַר: כַּמָּה שֶׁמּוּרָם תְּהוֹם יוֹתֵר, רָטֹב הָעוֹלָם יוֹתֵר. עַל כֵּן אָמַר חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה הַמַּעֲלוֹת וְהֶעֱלָהוּ לִתְהוֹם חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אֶלֶף אַמּוֹת, וְהֶעֱמִידוֹ שֶׁיְּהֵא הַתְּהוֹם בְּאֶלֶף אַמּוֹת. אָמַר עֻלָּא: לְמַד מִכָּאן כִּי יְסוֹדָהּ שֶׁל הָאָרֶץ עַד הַתְּהוֹם אֶלֶף אַמּוֹת."
עד כאן לשון המדרש ומאחר והוא מעט ארוך נעצור כאן להיום ונשאיר לך להרהר במדרש הזה ולחשוב – מדוע דוד בחר לחפור את השיתין למזבח דווקא עד לתהום? מהי בכלל אותה תהום? (רמז – היכן היא מופיעה בתורה?) מהי המשמעות של הרצון שלה לשטוף את העולם? מדוע התלמוד מביא את שתי גרסאות הסיפור ולא רק את "הנכונה" ומה ההבדל המהותי ביניהן? מדוע אחיתופל לא חשב על הפתרון לשאלה ההלכתית ברגע הראשון, אלא רק לאחר שדוד איים בחניקה? מה המשמעות של השימוש בפרקטיקה הלקוחה מאישה סוטה כנגד התהום?
שאלות רבות ומעניינות, ואולי עלו לך שאלות נוספות מהמדרש הזה… אשמח לשמוע כל מחשבה ותגובה שהיא בהודעה חוזרת 🙂
************************************************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate