סוכות כפי שאנו מכירים אותו מתמקד בשתי מצוות עיקריות ומיוחדות: סוכה – עליה דיברנו בתרגיל הקודם, שהיא בבחינת ישיבה במקדש, ומצוות ארבעת המינים, או כפי שהיא מכונה במשנה – מצוות לולב.
כאשר אנו מתבוננים בפסוק בתורה בו היא מצווה על מצוות לולב, זה נראה כאילו יש בו סתירה פנימית: מצד אחד "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם *בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן* … " – התורה מצווה שניקח לנו את ארבעת המינים דווקא ביום הראשון. מצד שני בהמשך הפסוק כתוב: "וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם *שִׁבְעַת יָמִים* ". אז האם המצווה היא יום אחד או שבעה ימים?
נראה שהתשובה היא במילה אחרת בפסוק – בחלק הראשון הדגש הוא *לכם* ובחלק השני הדגש הוא *לפני ה'* . ואכן, בתקופת המקדש קיימו את מצוות לולב במשך כל שבעת ימי החג רק במקדש (גם בשבת!) ואילו מחוץ למקדש רק ביום הראשון!
לאחר שחרב המקדש, התקין רבן יוחנן בן זכאי "זכר למקדש" ליטול לולב כל החג מלבד שבת, אך כותב הרמב"ם שכאשר ייבנה המקדש הדין המקורי יחזור למקומו, כלומר שמחוץ למקדש יטלו לולב רק ביום הראשון(!)
מהי משמעות נטילת הלולב במקדש?
הגמרא משווה בין נענועי הלולב לבין הנפת העומר בפסח והנפת שתי הלחם בשבועות. אנו נתייחס למצוות אלו בהרחבה בהמשך השנה בע"ה, אך כרגע נציין ש"הנפה" פירושה הרמה לכיוון 4 רוחות השמים, ולמעלה ולמטה. המשמעות היא שאנו מראים שהשפע שאנו מקבלים מהאדמה מגיע לא מאיתנו אלא ממי ששולט בעולם כולו. לכן עושים את זה דווקא במקדש, שהוא נקודת המרכז והלב, מעין ארמון המלוכה ממנו מולך הקב"ה על העולם כולו לכל קצוותיו.
נקודה מעניינת היא שאת הנפת העומר ושתי הלחם עושה הכהן בבית המקדש בשם כל ישראל, וניתן היה לצפות שגם את נענועי הלולב יעשה הכהן בשם כל ישראל, אך בפועל המצווה היא שכל ישראל יעלו למקדש במהלך העלייה לרגל בסוכות ויקיפו את המזבח עם הלולב בכל יום!
להבנתי סוכות מהווה שיא וסיום של המהלך השנתי כולו לאחר התהליך הכללי של 3 הרגלים וכן המהלך הפרטי של כל חגי תשרי, ובמצב כזה עם ישראל מגיע למדרגה כזו שהוא יכול לקיים פעולות שבחגים אחרים רק הכהנים עושים, ומאידך גם זוכה לשבת בסוכה שהיא בחינת מקדש. ממש "ממלכת כהנים וגוי קדוש"!
מסיבה זו, גם בימינו יש עניין לפי הפנימיות לברך על הלולב דווקא בתוך הסוכה שהיא כאמור בחינה של קדושת המקדש המתפשטת לבית של כל איש מישראל.
אז הסברנו את החלק השני של הפסוק, שהשמחה עם ארבעת המינים המייצגים את השפע הירוק שאדמת ארץ ישראל מעניקה לנו, שמחה זו היא דווקא "לפני ה'" – במקדש.
אך מה לגבי החלק הראשון – כיצד יתכן שביום הראשון אנו יכולים מהתורה לקיים מצוות נטילת לולב גם מחוץ למקדש?? התשובה לכך, מסביר הרב ראובן ששון, היא שישנו הבדל מהותי בין היום הראשון שהוא "מקרא קודש" לבין שאר הימים שהם "חול המועד". ביום הראשון ישנה הארה מיוחדת ועליונה מאוד שמביאה כל אדם מישראל להיות ממש במדרגה שהוא עומד לפני ה', ולכן ביום הראשון מתקיים גם מחוץ למקדש הפסוק "ושמחתם לפני ה' שבעת ימים".
אמנם חשוב לציין שעדין ישנו הבדל – שבזמן בית המקדש היו מקיימים מצוות לולב ביום הראשון של סוכות אפילו אם הוא חל בשבת! ומאז שחרב המקדש אין נוטלים לולב בשבת אפילו לא ביום הראשון.
לסיום, הגמרא אומרת ש"ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת". ניתן להסביר זאת שכל הסוכות של ישראל הם בעצם התפרטות של אותה סוכה אחת שורשית שהיא המקדש כמובן.
כאשר אנחנו נכנסים לסוכה אנחנו כבר לא צריכים לדמיין שאנחנו נכנסים לבית מקדש של מעלה כפי שאנו עושים בחגים האחרים, כי אנחנו נכנסים לבית המקדש ממש כפשוטו!
וכאשר אנו נוטלים לולב בתוך הסוכה אנו ממש יכולים להרגיש שזו בחינה של נטילת הלולב במקדש יחד עם כל ישראל. את הנקודות האלו כדאי להזכיר לפני הקידוש של ליל סוכות וקיום מצוות הסוכה, מאחר וראינו שבמצווה זו יש חשיבות מיוחדת לתודעה ולהבנה של מי שמקיים אותה, ובמיוחד לזכור את ענני הכבוד שמייצגים את השכינה, ואת יציאת מצרים. שיהיה חג שמח במיוחד!
************************************************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate