פלא גדול איך לחג כל כך מופלא ועשיר כמו סוכות, יש לנו רק 3 ימים להתכונן?.. כנראה שההכנה הטובה ביותר היא ההכנה הנשמתית שעברנו במהלך של ראש השנה עד יום כיפור…
סוכות הוא כנראה החג עם הכי הרבה מצוות מעשיות ו"עניינים" שונים ומיוחדים. אבל בואו נזכור שכל העושר שאנחנו מכירים הוא רק במציאות של גלות… כי במציאות של מקדש יש לנו עוד מצוות רבות ומיוחדות! מומלץ לקרוא פרקים ד-ה במשנה מסכת סוכה כדי להתרשם מהתיאורים הייחודיים שמופיעים שם, וכעת נזכיר רק בקצרה את: מצוות ניסוך המים, מצוות שמחת בית השואבה, מצוות הקפת המזבח בערבה, ו"יום חיבוט חריות" שיש לנו זכר ממנו בחיבוט הערבה ביום הושענא רבה.
גם מצוות ארבעת המינים משתנה מאוד בין מציאות של מקדש שבה אפשר לקיים "ושמחתם לפני ה' שבעת ימים" לבין מציאות גלותית בה החיוב מהתורה הוא רק ביום הראשון.
בנוסף יש את 70 פרי החג ואת נבואות ההפטרה המתארות את אחרית הימים ואת ההגעה של כל עמי העולם להשתחוות בבית המקדש בחג הסוכות…
ואפילו מצוות סוכה עצמה שלכאורה נשארה בדיוק אותו דבר, ושיש לה משמעות מקדשית אדירה בפני עצמה, בוודאי קיבלה משמעות חדשה ופנים חדשות בזמן המקדש! אם בפסח לדוגמה יש עניין להיות דווקא בבתים, ומשפחות היו מארחות אחת את השניה עד ש"לא אמר אדם צר לי המקום שאלין בירושלים", הרי שבסוכות כולם כולם צריכים לשבת בסוכה! ממילא ברור שכאשר עם ישראל מגיע לירושלים לעלות לרגל לחג הסוכות, מתבטל כבר ההבדל בין ה"מקומיים" לבין מי שמגיע מבחוץ. כולם כולם צריכים לחיות בסוכה, לישון ולאכול בה! אנחנו רגילים לסוכה הפרטית שלנו בביתנו, אבל כאשר יש מצוות עליה לרגל אז בעצם כולם יושבים בסוכה בירושלים… מצליחים לדמיין את האוירה? יהודים מהעולם כולו במעין "מתחם קמפינג" עצום שמתפרס על ירושלים כולה, אוכלים, שמחים, שרים, רוקדים ומוארים באור העצום שבקע מהמקדש ושטף את כולם. והכוונה היא לא רק לאור רוחני אלא לאור פיסי כפשוטו שבקע ממנורות אדירות שהפכו את הלילה בירושלים ליום ממש, כפי שנראה כאשר נגיע להתבוננות במצוות שמחת בית השואבה!
אם כך, אנחנו מתחילים להבין שחג הסוכות במציאות שבה יש לנו מקדש, זה חג עוד יותר מופלא ומדהים מהחג המתוק והעשיר כל כך שאנחנו זוכים לו כבר עכשיו! כמובן שלא נוכל לרדת לעומקם ולפרטיהם של כל הנושאים המופלאים הללו בזמן הקצר שיש לנו עד החג, ואפילו לא במהלכו, ובחלקם ניגע גם לאחריו. כאמור, מומלץ מאוד לקרוא את פרקים ד-ה במשנה מסכת סוכה על מנת להיכנס לאוירה.
לפני שנתחיל את הצלילה לתוך הפרטים, נתבונן על מקומם ומשמעותם של הימים הללו שבין יום כיפור לסוכות, באמצעות היזכרות במהלך הכללי של חגי תשרי על פי עיקרון הנסירה כפי שהוא מופיע בכתבי האריז"ל, אותו למדנו לקראת ראש השנה:
תהליך הנסירה בבריאת העולם כלל הפלת תרדמה והפרדת האישה מאחורי האיש (ראש השנה), השלמה ובניה מחדש של המהות השלימה והעצמאית שלה (עשרת ימי תשובה), עמידה מחודשת של בני הזוג אחד מול השני (יום כיפורים) ותהליך של התקרבות וחיבוק יד ימין (סוכות) עד לייחוד השלם והמלא בבחינת פנים בפנים (שמיני עצרת).
ברצוני להציע את המשל הבא: יום כיפור הוא בחינה של קידושי החתן והכלה יחד עם "הכתובה" – הלא הם הלוחות השניים שניתנו ביום כיפור, ושכל עניינו הוא יצירת התקשרות מחודשת אליהם כפי שהסברנו באריכות. סוכות זה כבר ממש מגורים משותפים תחת קורת גג משותפת, מעין חופה של ענני כבוד שהיא הסוכה, (ואולי ניתן להקביל את שבעת ימי הסוכות לשבעת ימי השמחה שאחרי החתונה, ושמיני עצרת זה כבר ממש כניסה לבית והייחוד הראשון כחלק מהחיים המשותפים שמתחילים). ואם כך, הימים שבין יום כיפור לסוכות הם ימים של ההכנה ובניית הבית.
כידוע בעבר היתה תקופה של הפסקה בין ה"קידושין" לבין ה"נישואין" (התחלת החיים המשותפים). בתקופה זו החתן היה בונה בית ודואג לכל התשתית המעשית של החיים החדשים. זה יכול אולי להסביר מדוע אנו לא נכנסים לסוכות מיד אחרי יום כיפור אלא עוסקים במצוות בניית הסוכה, שכאמור המנהג הוא להתחיל אותה דווקא מיד בצאת יום כיפור! ואם כך, אנו יכולים לכוון בבניית הסוכה: שתהיה סוכה זו ממש בית לשכינה!
************************************************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate