היום יחול צום י"ז בתמוז, והתרגיל היום יוקדש להתבוננות במשמעות הרוחנית של יום זה. המשנה בתענית אומרת ש"5 דברים אירעו לאבותינו בי"ז בתמוז", אך אנו נתמקד בהבקעת חומות ירושלים שנחשבת לאירוע המרכזי, במיוחד בהקשר למקדש.
אם נתבונן רגע על חורבן בית המקדש הראשון, ניזכר שהמצור הבבלי הוא לא הפעם הראשונה שחומות העיר היו בסכנה. בתקופת חזקיהו עולה במהירות אימפריה אדירה שכובשת את כל המעצמות האיזוריות, לרבות ממלכת ישראל אשר הוגלתה ומאז נעלמו עקבות עשרת השבטים – אימפריית אשור.
חזקיהו מנסה לכרות ברית עם ממלכות אחרות, בעיקר עם מצרים וגם עם בבל, אך אשור חזקה יותר וסנחריב מלך אשור מגיע עם צבאו האדיר, שוטף את כל ממלכת יהודה ומחריב את כל עריה, מלבד ירושלים אשר נותרה לבדה "כסוכה בכרם". משלחת בראשות שר הצבא רבשקה מתקרבת אל העיר, ורבשקה מקריא נאום הפחדה שנועד לשכנע את אנשי העיר להיכנע. בנאומו הוא מחרף ומחלל את שם ה'.
אם היינו צופים בסרט שאת סופו אנו לא יודעים, היינו יכולים לדמיין שגורל ירושלים צפוי להיות דומה לגורלה של אחותה ממלכת ישראל – חורבן והגליה, וכן של שאר ערי הממלכה.
אלא שברגע הזה מתרחש ה"טוויסט" בעלילה. חזקיהו מלך יהודה נרעש מהנאום הבוטא, פונה בתפילה מרגשת לקב"ה, ומקבל מענה לתפילתו באמצעות ישעיהו הנביא: בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא – בָּהּ יָשׁוּב, וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת לֹא יָבוֹא. ואכן, בלילה יוצא מלאך ה' ומכה מאה ושמונים אלף מחיילי אשור, ויש אומרים – ממפקדי הצבא של אשור! סנחריב נבהל וחוזר עם שארית צבאו לנינוה, שם הורגים אותו שני בניו.
הנס האדיר הזה היה אירוע עם השלכות עולמיות וגרם לקידוש שם שמים ענק בכל עמי הסביבה. חז"ל אמרו שביקש הקב"ה לעשות את סנחריב גוג ומגוג ואת חזקיהו משיח. כלומר מה שהיה נראה כאירוע עם פוטנציאל לחורבן מוחלט (כפי שקרה לעשרת השבטים) הפך להיות אירוע עם פוטנציאל לגאולה השלימה (על פי חז"ל הפספוס של הגאולה השלימה נגרם מאחר וחזקיה לא אמר שירה בעקבות האירוע).
כעת נחזור לאירועי החורבן בבית ראשון ובית שני.
הרגע שבו האויב נמצא מסביב לחומות העיר ועומד לפרוץ אותם הוא הרגע שבו צריכה המנהיגות לקבל הכרעה – האם היא מביטה על המציאות במבט "טבעי" שמנסה להילחם בכוחות עצמו, או שהיא פונה למלכו של עולם ששולט במלכים ומתעוררת בתשובה ובתפילה מתוך אמונה שבאמת בתוך רגע אחד מה שנראה כחורבן מוחלט יכול להפוך לגאולה מלאה. מה היו יכולים וצריכים לעשות אנשי ירושלים רגע לפני שחומות העיר נפרצו?
את התשובה אין צורך לנחש. הנביא ירמיהו חוזר ומתחנן בפני אנשי ירושלים שייכנעו למלך בבל ויפסיקו להילחם. דווקא זכרון ההצלה הניסית מתקופת חזקיהו הוא זה שמתעתע וגורם לאנשי ירושלים לחשוב שישנה הגנה אלוקית נצחית על העיר. ירמיהו מבטיח להם שכעת מה שדרוש הוא דווקא כניעה למלך בבל, ופעולה זו תבטיח שהעיר תמשיך לעמוד על תילה, ובית המקדש לא ייחרב! אך אנשי ירושלים בראשות צדקיהו המלך "הולכים עד הסוף"- והדבר מביא את חורבנה של העיר.
מבחינה חיצונית האירועים נראים הפוכים. באירוע הראשון חזקיהו עומד כנגד האיום, "הולך עד הסוף", שם מבטחו בה' וזוכה להצלה ניסית. באירוע השני הנביא מפציר במלך צדקיהו להיכנע, אך הוא "הולך עד הסוף" ומביא לחורבן. אך מבחינה פנימית המסר הוא ברור ואחיד – האם מה שמוביל את השיקולים הוא קידוש שם ה' בעולם וקבלת עול מלכותו באמצעות שליחיו הנביאים, או התעקשות עיוורת על הישרדות צבאית ופוליטית בניגוד לרצון ה'?
אנו נכנסים לתקופת "בין המיצרים". על פניו זוהי תקופה קשה של אבל, אך למעשה מדובר בימים גבוהים מאוד, ימים שעתידים להיהפך לא לימים רגילים, אלא לימים של "ששון ושמחה". ברמה הטבעית אלו ימי שיא הקיץ, שיא ההבשלה של הפירות, ימים שבאופן טבעי אנו בתנועה של הנאה מיופי הבריאה. כאשר הפוטנציאל הרוחני הגבוה לא מתממש, הוא נשבר והופך להיות חורבן. חז"ל אומרים לנו ש"כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו נחרב בימיו". ניתן להבין מכך שמבחינה רוחנית הפוטנציאל של הימים האלה מתחדש בכל שנה. זה אומר שביום הזה, י"ז בתמוז, יכול להתרחש "הטוויסט" בעלילה. רעב הצום מזכיר לנו את קצה קצהו של הרעב הנורא שקדם לחורבן. זוהי קריאה עבורנו לזכור שברגע אחד – האירועים הקשים ביותר יכולים להתגלות בתור האירועים המצמיחים ביותר, אם נשאל את עצמנו מה הקב"ה רוצה מאיתנו בעת הזו, ואם נפתח את ליבנו לתפילה ולתשובה מעומק הלב.
ב-3 השבועות הקרובים נצא למסע רוחני שמטרתו להבין לעומק לְמָה אנחנו בעצם מתגעגעים. נעסוק במהות המקדש והקרבנות ונבין כיצד אנו יכולים להנכיח את המהות הזו בחיי היום יום על מנת לחזק את הקשר והגעגוע לדבר האמיתי. נתפלל שהלימוד יביא להגברת הכיסופים, ומתוך כך ייפתח הלב לתפילה ובקשה שיקרעו את השמים, ואולי נזכה שהצומות יתהפכו עוד השנה לששון ולשמחה!
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate