פסח בתודעת מקדש

 הלילה מסתיים שביעי של פסח, ומתחיל יום "אסרו חג" אשר עליו ועל ההקשר המקדשי שלו נדבר מחר. אך את

 בני ישראל מגיעים בלילה השביעי ליציאתם ממצרים לשפת ים סוף ובעקבות מהלך האמונה ומסירות הנפש שלהם, הם זוכים לקרוע

 בשביעי של פסח אנו נקרא בתורה את סיפור קריעת ים סוף, המתחיל בכך שהקב"ה נמנע מלהוביל את עם ישראל

 לאחר שהתייחסנו למנהג לקרוא את שיר השירים בשבת חול המועד פסח, ניגע היום בהפטרה לשבת חול המועד ודרכה נתחיל

 את התרגיל היום נקדיש למגילת שיר השירים והקשר שלה אל חג הפסח וכמובן לבית המקדש. כידוע יש מנהג לקרוא

 בדמיוננו, אנחנו עדין בירושלים הבנויה, חוסים בצילו של בית המקדש השלישי. כזכור, ביום י"ד שחטנו את קרבן הפסח ובלילה

 בתרגילים הקודמים הארכנו בתיאור סיפורי-דימיוני של ליל הסדר המלווה באכילת קרבן הפסח. אם לא נזכה לכך בפועל, נוכל לכל

 לאחר ההארה העצומה של יום הפסח ויום טוב הראשון של חג המצות, אנו מגיעים הלילה לזמן גדול ומיוחד –

 עם סיום הסדרה העוסקת בהכנה לחג הפסח ולחג המצות, אנו מתקרבים אל היום הגדול. גם אם חלילה לא נזכה

 לאחר ש"המראנו" על כנפי הדימיון אל ירושלים הבנויה ועברנו את כל תהליך הקרבת הפסח עד עשית ליל הסדר "כסדר"