בתרגיל הקודם ראינו את המעבר מ"השופר הגדול" ל"שופר הבינוני", מתנועת "הציונות המקדשית" ל"תנועה הציונית" ה"טבעית" כמי שמובילה את תהליך
בתרגיל הקודם ראינו כיצד הרעיון שכינינו "הציונות המקדשית" הופיע במציאות דרך רבנים, ספרים ויוזמות שונות שכולם קראו לעלות לארץ
בתרגיל הקודם ראינו את הדרשה של הרב קוק שבה הוא הגדיר שלושה סוגים של "תקיעות שופר" כאשר הכוונה היא
בתרגיל הקודם הנחנו מושג חדש – "ציונות מקדשית", אשר בעצם מבטא את החזון העתיק והמסורתי של עם ישראל לשוב
אנחנו מתחילים את הסדרה שתעסוק בהכנה ליום העצמאות, כחלק מהסדרה הגדולה שעוסקת בתקופת ספירת העומר. כבר ראינו שחצות הלילה
לאחר שנגענו על קצה המזלג בשאלת מהות השואה והקשר למקדש, ניגע בשאלה השניה – מדוע דווקא כ"ז ניסן? לאחר
בתרגיל הקודם שאלנו על הקשר בין השואה לבין בית המקדש, וראינו שמדובר בתופעה שאמנם לא ניתן להסביר אותה אך
ברוב השנים מציינים את יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביום כ"ז ניסן. אך לעיתים הוא מאוחר ביום ולעיתים מוקדם ביום.
על פי פשט פסוקי התורה, מצוות ספירת העומר נוהגת דווקא בארץ ישראל כאשר "קוצרים את קצירה" (כמובן להלכה סופרים
בתרגיל הקודם ראינו שספירת העומר היא למעשה תקופת החיבור בין פסח לשבועות, בין ביכורי השעורה אותם מביאים למקדש כ"מנחת