אנו נמצאים לקראת סיום הסדרה שעסקה בסדרי הלילה וההתעוררות מהשינה. את התרגיל היום נקדיש לנושא שלא הכי נעים לדבר
הארכנו להתבונן בתרגיל הקודם במשמעות הידיים וחשיבות הטהרה שלהם בבוקר כתהליך כניסה לסדר היום המקדשי של אדם החי בתודעת
הארכנו להתבונן בתרגיל הקודם במשמעות הידיים וחשיבות הטהרה שלהם בבוקר כתהליך כניסה לסדר היום המקדשי של אדם החי בתודעת
עסקנו רבות בתהליכי הלילה, בדרך שבה אנו הולכים לישון, בסדר קריאת שמע שעל המיטה ואפילו בתיקון חצות. כדי להשלים
הרגע שבו העולם מתחיל להתעורר מתרדמת הלילה, גם אם זו התעוררות פנימית שעוד לא מופיעה בחיצוניות, הוא רגע שמכיל
עסקנו הרבה בנושא של מבנה היממה, החלוקה לשני החלקים – יום ולילה, והיחסים ביניהם ומי קודם למי. לפי חלוקה
בתרגיל הקודם הצצנו לנושא מרתק והוא נושא החלומות. הזכרנו שהחלומות הם מרחב לעיבוד ובירור רגשות וחוויות של התת מודע,
התלבטתי לא מעט האם וכמה להיכנס לנושא החלומות במסגרת ההתבוננות על תהליכי השינה והלילה, והחלטתי שאי אפשר שלא להתייחס
פתחנו את נושא עבודת הלילה והשינה כהכנה לחודש כסלו שזה עניינו, וצללנו להתבוננות במהלך של "קריאת שמע שעל המיטה".
אנו ממשיכים עם תהליכי השינה והלילה, כאשר בתרגיל האחרון התבוננו בפסוק "בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי" הנאמר במהלך סדר קריאת שמע.