ראש השנה בתודעת מקדש

איך תוקעים במקדש כשאין מקדש? (מועדי המקדש ליום י"ט אלול)

איך תוקעים במקדש כשאין מקדש? (מועדי המקדש ליום י"ט אלול)

 בתרגיל האחרון הסברנו את מהות ההבדל בין תקיעות השופר בכל מקום שבהם המצווה היא *לשמוע* את קול השופר, לבין

משמעות התקיעה במקדש בראש השנה (מועדי המקדש ליום י"ח אלול)

משמעות התקיעה במקדש בראש השנה (מועדי המקדש ליום י"ח אלול)

 אז ראינו את ההבדלים ההלכתיים העצומים שבין תקיעת השופר בכל מקום, לבין תקיעת השופר במקדש, עד כדי כך שאם

האם במקדש יצאו ידי חובת תקיעה בשופר? (מועדי המקדש ליום י"ז אלול)

האם במקדש יצאו ידי חובת תקיעה בשופר? (מועדי המקדש ליום י"ז אלול)

 ראינו שתרועת השופר בראש השנה מבטאת בין השאר את קבלת עול מלכות השם ובכך שאנחנו *בוחרים* לחדש את הקשר

להמליך את מלך העולם (מועדי המקדש ליום ט"ז אלול)

להמליך את מלך העולם (מועדי המקדש ליום ט"ז אלול)

 בתרגילים הקודמים הזכרנו שראש השנה הוא היום בו מתחדשת הבריאה, והעולם חוזר לנקודת הראשית שממנה הכל התחיל. דווקא ביום

למה צריך ראש השנה בכל שנה מחדש? (מועדי המקדש ליום ט"ו אלול)

למה צריך ראש השנה בכל שנה מחדש? (מועדי המקדש ליום ט"ו אלול)

 בתרגיל הקודם פגשנו את המונח "החלל הפנוי" שהוא בבחינת "רחם" המאפשרת את הופעת העולם. בהתחלה העולם היה חלק בלתי

העולם והקשר שנעלם (מועדי המקדש ליום י"ד אלול)

העולם והקשר שנעלם (מועדי המקדש ליום י"ד אלול)

 כפי שראינו בתרגיל הקודם ראש השנה מוזכר בתורה רק כ"יום תרועה", ואפילו לא מפורש שתרועה זו היא בשופר דווקא,

ראש השנה – החג המכוסה (מועדי המקדש ליום י"ג אלול)

ראש השנה – החג המכוסה (מועדי המקדש ליום י"ג אלול)

 אחרי שסקרנו את המהלך הכללי של חגי תשרי על פי מודל "הנסירה", נתמקד כעת בחג המתקרב אלינו – ראש