פורים בתודעת מקדש

 יום שושן פורים הוא פלא גדול. בכל הארץ (והעולם) המולת פורים שככה וזהו יום רגיל, ואילו בירושלים אתמול היה

 היום, י"ד באדר, יום פורים (למעט בירושלים, על כך נדבר מחר). יש משהו מעט מוזר בכך שאנו חוגגים את

 פתחנו את ההתבוננות לקראת פורים בשאלה האם מגילת אסתר היא "מגילת הגלות" או "מגילת המקדש". באמצעות הבאת ההקשר ההיסטורי-תנ"כי

 בתרגיל הקודם ראינו שהמניעה היחידה שעצרה את ההזדמנות להמליך את זרובבל ואסתר למלכי יהודה שמביאים את בשורת המקדש לעולם

 הודעה חשובה בנוגע ל"זכר למחצית השקל" בסיום התרגיל אנו מתקרבים לחג הפורים ואיתו לקראת סיום המגילה, על אף שנגענו

 נפתח את התרגיל היום בחידה: כמה זמן עבר מרגע שפורסמה הגזירה הנוראה על השמדת כל עם ישראל ביום אחד,

 לאחר הקדמת הרקע "המקדשי" למגילת אסתר, אנו נכנסים להתבונן על האירועים המרכזיים במגילה באמצעות המשקפיים "המקדשיות". כאמור, לא נעבור

 סיימנו את התרגיל הקודם עם מעין "חידה" – כמה יהודים נענו להצהרת כורש וקמו ויצאו מתוך גלות בבל? התשובה

 בתרגיל הקודם ראינו שלא רק עונשים ואירועים קשים מסתתרים מאחורי אירועים שנראים טבעיים ואנושיים מבחינה היסטורית, גם תהליכים גאוליים