היום אנחנו סוגרים ומסכמים את הסדרה שעסקה בנושא ההיבט האוניברסלי של בית המקדש. התחלנו את המסע בהתבוננות בקרבנות חג
בתרגיל הקודם ראינו שתקופת שלטונו של שלמה – האיש שהשלום שלו, היא תקופה שבה יש שלום בכח הזכות, ולא
דוד המלך ביקש לבנות את בית המקדש אך הדבר נאסר עליו. הוא מכין תכניות, אוסף חומרים, ממנה לוויים ועושה
כשאנחנו קוראים את כל הנבואות המתארות את בית המקדש כמרכז הרוחני העולמי שבו העולם כולו יעבוד את השם ובתוך
אנחנו מגיעים אל הנבואה האחרונה ברצף הנבואות האוניברסליות, הנבואה שמחזירה אותנו לנקודת הפתיחה של הסדרה – חג הסוכות. הנבואה,
לאחר שראינו מספר נבואות בספר ישעיהו העוסקות בהיבט האוניברסלי של בית המקדש העתידי, נמשיך את המסע עם נבואות מספר
בתרגילים הקודמים דיברנו על חיבור של הגויים גם כאנשים בודדים וגם בתור עמים שיעלו לירושלים. יתכן שהנבואה אותה למדנו
אנו נמצאים בעיון בנבואה החותמת את ספר ישעיהו. אחרי שראינו את תחילת הנבואה בפרק סה, נדלג לסיומה, סוף פרק
אנחנו מתקדמים אל הנבואה האחרונה בספר ישעיהו המתארת גם היא את אשר יקרה לעתיד לבוא. זוהי נבואה ארוכה יחסית
לאחר שראינו אתמול את נבואת ישעיהו שעוסקת בהשפעה של המקדש על אומות העולם בתור אומות שלמות והמעבר ממלחמה לשלום