היום כ"ז באייר, הוא יום מיוחד. בסדרה שעסקה בהכנה ליום העצמאות, הזכרנו מסורת שהיתה ידועה לתלמידי הגר"א, בנוגע לשני
היום, כ"ו אייר, הוא היום בו יצאה ישראל למתקפת פתע כנגד מדינות ערב שהידקו את טבעת החנק מסביב למדינה
בתרגילים האחרונים ראינו את השתלשלות האירועים שהחזירו לעם ישראל את הר הבית, גם ללא שהתכוון לכך מלכתחילה, ואת המשמעויות
ראינו בתרגילים הקודמים את החששות העצומים של ממשלת ישראל לנקוט פעולות (כגון חופש פולחן לבני כל הדתות…) שעלולות "להרגיז
לאחר שראינו את המשמעויות הרוחניות של חזרת עם ישראל למקום המקדש כשיקוף של חזרת השכינה לנוכחות מלאה בבית מקדש
בדמיוננו, אנחנו עדין בירושלים הבנויה, חוסים בצילו של בית המקדש השלישי. כזכור, ביום י"ד שחטנו את קרבן הפסח ובלילה
בתרגילים הקודמים הארכנו בתיאור סיפורי-דימיוני של ליל הסדר המלווה באכילת קרבן הפסח. אם לא נזכה לכך בפועל, נוכל לכל
לאחר ההארה העצומה של יום הפסח ויום טוב הראשון של חג המצות, אנו מגיעים הלילה לזמן גדול ומיוחד –
עם סיום הסדרה העוסקת בהכנה לחג הפסח ולחג המצות, אנו מתקרבים אל היום הגדול. גם אם חלילה לא נזכה
אנו יוצאים משערי הר הבית, נושאים בסלים מיוחדים את הבשר המיועד לקרבן הפסח וקרבן החגיגה. אנחנו מגיעים לאוהל הגדול