קרבן פסח

 בתרגילים הקודמים הארכנו בתיאור סיפורי-דימיוני של ליל הסדר המלווה באכילת קרבן הפסח. אם לא נזכה לכך בפועל, נוכל לכל

 עם סיום הסדרה העוסקת בהכנה לחג הפסח ולחג המצות, אנו מתקרבים אל היום הגדול. גם אם חלילה לא נזכה

 לאחר ש"המראנו" על כנפי הדימיון אל ירושלים הבנויה ועברנו את כל תהליך הקרבת הפסח עד עשית ליל הסדר "כסדר"

 לאחר ששתינו את הכוס השניה אותה החזקנו לאורך כל אמירת המגיד, הגיע הזמן לתפקיד השני של הפה בערב הזה…

 אנו מסיימים את הדרשות על פסוקי ה"המגיד" עם הפסוק "וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶרֶץ

 בירידה מהר הבית לכיוון "יער האוהלים" מקדם את פנינו הריח העוצמתי של קרבנות הפסח הנצלים בתנורים המיוחדים. "וואו, אני

 אנו יוצאים משערי הר הבית, נושאים בסלים מיוחדים את הבשר המיועד לקרבן הפסח וקרבן החגיגה. אנחנו מגיעים לאוהל הגדול

 אנו ממשיכים את המסע בכח הדימיון אל "ירושלים הבנויה". בתרגיל הקודם חווינו את הקרבת קרבן התמיד של בין הערבים,

 אנחנו מתקדמים על ציר הזמן. לאחר שנטהרנו באפר הפרה האדומה והתמנינו על שה לקרבן הפסח כחלק מחבורה, ובכך הסכמנו

 אנו ממשיכים לעקוב אחרי תהליך ההתכללות (הפיכה לחלק מכלל) שמתרחש עם קרבן הפסח. ראינו את עיקרון המינוי לקרבן פסח