אנו מתקרבים לסיום הסדרה שעוסקת בהתבוננות בשלבים הבאים של הגאולה העתידה להופיע במהרה בימינו אמן. בחלק הראשון של הסדרה עשינו סדר במושגים השונים והסברנו את הדומה והשונה ביניהם על פי שתי הגישות המרכזיות, אותן ייצגו הרמב"ם והרמח"ל.
בחלק השני של הסדרה הצענו מעין "תסריט" שאולי שונה מהתסריט הרגיל שאנשים מדמיינים כאשר הם חושבים על הקמת בית המקדש. אין ספק שהקמת המקדש תהיה חלק מימות המשיח, גם אם נלך על פי גישת הירושלמי שבית המקדש צפוי להיבנות לפני הופעת המשיח בפועל. ואולם נשאר לנו לברר – כאשר אנחנו מדברים על "המשיח", מי זה בכלל? האם ייתכן שיש יותר ממשיח אחד? כיצד נדע מי הוא המשיח? אמנם ניגע בחלק מהשאלות בסדרות אחרות, כגון בסדרה בנושא המלוכה באדר א' בשנה מעוברת ובסדרת ההכנה לל"ג בעומר, אך כעת נצלול לעומק הסוגיה.
ראשית נפתח בהבהרה שסוגיית "המשיח" היא סוגיה מאוד מורכבת ועלומה. כפי שכבר הזכרנו בתחילת הסדרה, מצופה מכל יהודי לצפות בכל יום למשיח שיבוא, וזה דבר ידוע מי"ג עיקרים שגם יש הנוהגים לשיר אותו בהזדמנויות רבות. אך מעבר לכך, אין בהירות איך בכלל נדע שהמשיח הגיע כשזה יקרה?.. והתשובה לכך אצל רוב האנשים כנראה תהיה מורכבת מאוסף של שמועות והנחות שנאספו לאורך החיים…
כעת נראה סקירה קצרה של המושג "משיח" במקורות השונים בתנ"ך, ונראה מה נוכל להבין מתוכם. כאשר אנו מסתכלים על פסוקי התורה, אנו מוצאים תופעה מעניינת, עליה עמד ד"ר עמוס חכם: המושג משיח מופיע אך ורק לגבי הכהן הגדול המכונה "הכהן המשיח" מאחר והוא נמשך בשמן המשחה. שמן המשחה נחשב על פי התורה למעין "כתר" (נזר במילות התורה) המגדיר את הכהן כקדוש: "כִּי *נֵזֶר* שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו". שמן המשחה הינו שמן מיוחד שמשה צווה על עשייתו, על מנת לקדש את המשכן וכליו, ואת אהרון ובניו הכהנים. זהו שמן שיש איסור להכין כמוהו שנית. אם כך, משיחת השמן הופכת את האדם או הכלי שנמשח, להפוך ממצב של "חולין" (מצב רגיל, שאינו מקודש) לדבר מקודש במהותו, לנצח.
אם נתבונן כיצד מתארת התורה את המלכת המלך, נראה כי המילה משיח אינה מוזכרת בהקשר הזה! הציווי הוא לעם ישראל, אך מצוינת בו גם הבחירה של ה': "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ". לא מפורט כיצד יבחר ה' את המלך? תשובה על כך אנו מוצאים רק בנביאים. כאשר שמואל הנביא ממליך את המלך הראשון של עם ישראל – שאול המלך, ולמעשה מודיע לו שהוא האיש "אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ", הוא עושה זאת באמצעות משיחתו בשמן, ועל פי פירוש הרמב"ם מדובר היה בשמן המשחה. (ויש האומרים שמדובר בשמן אפרסמון). גם דוד המלך נמשח בשמן המשחה, ומרגע זה המלוכה עוברת בירושה לזרעו, ואין צורך למשוח שוב אלא אם יש מחלוקת על ההמלכה או שלא מדובר במלך בן מלך. לאחר פיצול הממלכה, מלכי ישראל נמשחו בשמן אפרסמון ולא בשמן המשחה, להבדיל ממלכי בית דוד. שאול ודוד נקראים "משיחי ה'" והדבר הזה מבטא את הקדושה שיש בהם והנבדלות שלהם מהעם.
עם זאת ישנו הבדל גדול בין קדושת הכהן הגדול לבין קדושת המלך, הבדל שמתבטא בכך שקדושת הכהונה לא עוברת בירושה ויש למשוח לכהן גדול גם את בנו. לעומת זאת המלכות היא דבר שעומד בפני עצמו והמלך רק מתמנה למשרה הזו, אבל בעיקרון המשיחה אינה מעכבת את המינוי.
הביטוי "משיחה" נאמר גם ביחס לנביאים, וגם ואפילו ביחס למלכי אומות העולם, כמו חזאל מלך ארם או כורש מלך פרס, ובעצם זהו כינוי מושאל שמבטא מינוי לתפקיד חשוב ונבדל, אך לאו דווקא באמצעות משיחה בפועל.
לאחר שראינו את כל ההקדמה הזו לגבי המושג "משיח" ננסה להבין – אז מה זה אומר על "המשיח" בה"א הידיעה אליו אנו מצפים?
ובכן, למרבה הפלא, על אף שדמות המשיח העתידי, בתור המלך שיחדש את מלכות דוד, או בתור השליח שיגאל את ישראל בגאולה האחרונה, דמות זו מוזכרת לא מעט פעמים בתנ"ך, אין אפילו פעם אחת ככל הידוע לי שהוא מוזכר בשם זה, "המשיח" או "המלך המשיח"! (מלבד פעם אחת בספר דניאל סוף פרק ט, שבגלל הקושי הגדול לפרש אותה, לא נתייחס אליה כאן).
אם כך, עלינו לשאול, מה התנ"ך כן מספר לנו על דמות המשיח?
כמובן יש כל כך הרבה התייחסויות שלא נוכל לסקור כאן את כולם… אלא נלך בעקבות הגמרא בסנהדרין צ"ח שמתבוננת בשני מקורות עיקריים ומנסה להבין את היחס ביניהם.
המקור הראשון הוא מספר דניאל פרק ז', שם מתואר חלום נבואי של דניאל על 4 הממלכות שישלטו בעולם. בפסוק יג יש פסוק המתאר את המשיח, אך מאחר והפסוק כתוב בארמית נכתוב את התרגום שלו (על פי הרב שטיינזלץ): "רוֹאֶה הָיִיתִי בְּחֶזְיוֹנוֹת הַלַּיְלָה, וְהִנֵּה עִם עַנְנֵי שָׁמַיִם כִּדְמוּת בֶּן אִישׁ בָּא וְעַד עַתִּיק הַיָּמִים (כנוי לקב"ה) הִגִּיעַ, וּלְפָנָיו הִקְרִיבוּ אוֹתוֹ". על פי הגמרא, יש כאן תיאור של דמות המשיח, כדמות אדירה הרוכבת על ענני השמים ועומדת בין המלאכים לפני הקב"ה!
לעומת זאת, המקור השני שמביאה הגמרא הוא מזכריה פרק ט: "גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלַ͏ִם! הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ – צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא, עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת. מלך המשיח מתואר פה כ"עני ורוכב על החמור". ללא ספק זהו ביטוי סמלי המבטא רעיונות עמוקים, אך מבלי להיכנס לעומק המשל, אין ספק שהפער בין תיאור בדניאל לתיאור בזכריה הוא אדיר, וקשה להאמין שמדובר בתיאור של אותה הדמות! את הסתירה הזו מסבירה הגמרא: זָכוּ – עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא, לֹא זָכוּ – עָנִי רוֹכֵב עַל חֲמוֹר. זוהי אותה סוגיה שראינו בתחילת הסדרה שמבארת שישנם שני מסלולי גאולה: "זָכוּ – אֲחִישֶׁנָּה, לֹא זָכוּ – בְּעִתָּהּ". אם כך אנו יכולים להסיק, שכאשר עם ישראל נמצא במסלול של "אחישנה" הוא יכול לזכות לדמות של מלך המשיח שהיא דמות רוחנית עצומה, אולי מחוללת מופתים, הזוכה ממש לעמוד לפני הקב"ה, בתיאור שמזכיר במובן מסוים את משה רבינו. אך אם הגאולה היא במסלול של "בעתה", הרי שהדמות של מלך המשיח היא דמות שתגיע ותופיע בדרך הטבע, ממש כמו אדם עני שרוכב על חמור.
כמובן ניתן להאריך ולהעמיק בהבנת המשמעות הסמלית של התיאורים השונים, וכן לעיין בעוד עשרות מקורות בתנ"ך המתארים את דמות המשיח, אך לא נוכל לעשות זאת כאן. מה שאנו כן יכולים לסכם מהסקירה הזו היא שעל פי התנ"ך דמות המשיח יכולה להופיע בצורות רבות. אם נזכה, הרי שזו כנראה תהיה הופעה כפי שאולי אנו מדמיינים את "ביאת המשיח" בדמיוננו – אולי תקיעת שופר, אולי דמות נשגבת, מנהיגות רוחנית עליונה וקדושה. אך אם לא נזכה, והגאולה תמשיך להתקדם במסלול "בעתה", יתכן מאוד שדמות ה"משיח" תהיה דמות שבמבט ראשון בכלל לא נוכל להבחין שהיא היא המשיח! אלא זה יראה כמשהו טבעי ורגיל לחלוטין (יתכן שניתן לפרש ש"עני" הכוונה עני מדעת ותורה ומצוות, ורוכב על החמור זה רכיבה על עולם החומר ושליטה בו דווקא, אבל נשאיר את זה פתוח לפרשנויות שונות).
כל מה שאמרנו כאן הוא ביחס לדמות המכונה "משיח בן דוד". אבל האם יש רק משיח אחד? בתרגיל הבא נתוודע לסוג נוסף של משיח וננסה להבין את היחס ביניהם….
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate