בתרגיל הקודם ראינו את תפקידו המרכזי של המקדש בתהליך הגאולה. בגישת הרמב"ם – זהו מרכז רוחני של לימוד והפצת תורת ה' לעם ישראל ולעולם כולו, ובגישת הרמח"ל זהו גם "המנוע" של תהליך קידוש החומר והעלאתו באמצעות עולם הקרבנות. כעת נתקדם לשאלה מה הם התנאים הדרושים להקמת המקדש? האם מצוות הקמת המקדש חלה בימינו או שיש צורך בפרט זה או אחר שלא נגיש בימינו? (כמו מלך, נבואה, פרה אדומה, כהנים מיוחסים, חומר כזה או אחר וכד').
בהתבוננות ראשונה בספר ההלכה שעסק בסוגיות אלו, המשנה תורה של הרמב"ם, אנו עלולים למצוא מקורות שנראים כסותרים. מצד אחד בפתיחת הלכות בית הבחירה כותב הרמב"ם בצורה הכי פשוטה ומפורשת:
מִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת בַּיִת לַה', מוּכָן לִהְיוֹת מַקְרִיבִים בּוֹ הַקָּרְבָּנוֹת, וְחוֹגְגִין אֵלָיו שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ"
על פי הלכה זו, ישנה חובה על עם ישראל לבנות את בית המקדש. הרמב"ם אינו מסייג חובה זו לתנאי כלשהו, למעט האיסור לבנות בלילה וביום טוב, והאיסור לבטל ילדים מלימוד התורה לצורך בניית המקדש. מכאן ניתן להבין שהחיוב לבנות את המקדש חל על ישראל בכל תקופה מאז החורבן, ללא תלות בשום תנאי אחר.
הלכה זו מתיישבת היטב עם סיפור הידוע לנו ממדרש בראשית רבה על כך שבימי אדריאנוס, כ-70 שנה בערך לאחר חורבן בית המקדש השני, הוא ביקש לבנות את בית המקדש: "בימי רבי יהושע בן חנניה גזרה מלכות הרשעה שיבנה בית המקדש". אמנם לאחר מכן הוא התחרט אך ממה שאנו יודעים התגובה של עם ישראל וחכמי ישראל היתה התלהבות והצטרפות ליוזמה. הם לא חשבו שצריך לחכות לזמן או לתנאי מסוים שיתגשם.@
לעומת זאת, בהלכות מלכים פרק יא, כותב הרמב"ם שמלך המשיח הוא זה שבונה את בית המקדש ושיש סדר מסוים לדברים: הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עֲתִיד לַעֲמֹד, וּלְהַחְזִיר מַלְכוּת בֵּית דָּוִיד לְיָשְׁנָהּ הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשׁוֹנָה, וּבוֹנֵה מִקְדָּשׁ, וּמְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל. ובתחילת הלכות מלכים הוא כותב שהקמת המקדש היא דווקא לאחר מינוי מלך ומחיית עמלק.
אז כיצד ניתן לפרש את הסתירה הזו? האם יש לחכות למלך המשיח כדי לבנות את המקדש או שיש חיוב לעשות כל מה שאפשר כדי לקדם את בנייתו לפי היכולת?
זוהי שאלה יסודית שיש בה גישות ודעות שונות, ולמעשה היא מכוננת את כל היחס שלנו להשתדלות בנוגע למקדש. האם עלינו לעשות כל שביכולנו בשביל לקדם את הופעת המקדש בעולם, או שאנו יכולים לפטור את עצמנו בכך שזו אחריות המשיח לדאוג לזה?
התשובה שאנו נציע כאן לסתירה לכאורה, נוגעת ביסודות אותם ראינו בתחילת הסדרה. כזכור, ישנם שני "מסלולי גאולה". מסלול "בְּעִתָּהּ" (גאולה שתגיע לכל המאוחר בעת שנקבעה מראש ע"י הבורא) ומסלול "אֲחִישֶׁנָּה" (גאולה שתגיע מוקדם יותר בזכות הבחירה והתשובה של עם ישראל). במסלול אֲחִישֶׁנָּה הדברים צפויים להתרחש בצורה המיטבית. ואין ספק שהחזון שאנו מייחלים לו הוא הקמת מלכות בית דוד שבראשה יעמוד מלך המשיח מזרע דוד והוא יבנה את בית המקדש (בשאלה האם "בית מקדש ירד משמים" ניגע בהמשך). אך מסלול זה תלוי בתשובה של עם ישראל ובמצב הרוחני שלו, ואין בטחון שהוא אכן יתממש באופן הזה.
לכן ישנו מסלול נוסף, שמבטיח שהגאולה תתרחש בכל מקרה! במסלול "בְּעִתָּהּ" הדברים מתקדמים בקצב יותר איטי שנראה כלפי חוץ יותר טבעי וארצי, כאשר עלולים להיות יותר אתגרים וקשיים בדרך (המכונים "חבלי משיח"). במסלול הזה, החובה לבנות את בית המקדש קיימת כל הזמן! וכפי שראינו בהלכה – אין שום תנאי שיכול להפקיע את החובה הזו. אין הכרח שיהיה "מלך" במובן המשיחי (אלא מספיק שתהיה "מלכות" שמייצגת את כלל ישראל), אין חובה לחכות לנבואה, אין חובה להשתמש בפרה אדומה (מאחר ויש כלל שאומר שטומאה דחויה בציבור, כלומר אם רוב הציבור טמא אז בונים ועושים את עבודות המקדש בטומאה). אין זה המקום להיכנס לכל פרטי ההלכות, אך ניתן לסמוך על מספר גדולי ישראל שחקרו את הנושא לעומק והגיעו למסקנה חד משמעית שאין שום מניעה הלכתית או טכנית לבנות את בית המקדש בימינו!
גם הרמב"ם מדבר על ההבדל בין בית המקדש הראשון לבית המקדש שלעתיד לבוא: בִּנְיָן שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה, כְּבָר מְפֹרָשׁ בִּמְלָכִים; וְכֵן בִּנְיַן הָעֲתִיד לִבָּנוֹת–אַף עַל פִּי שְׁהוּא כָּתוּב בִּיחֶזְקֵאל, אֵינוּ מְפֹרָשׁ וּמְבֹאָר. וְאַנְשֵׁי בַּיִת שֵׁנִי–כְּשֶׁבָּנוּ בִּימֵי עֶזְרָא–בָּנוּהוּ כְּבִנְיַן שְׁלֹמֹה, וּמֵעֵין דְּבָרִים הַמְּפֹרָשִׁים בִּיחֶזְקֵאל. כלומר למרות שיש לנו נבואה ביחזקאל על כיצד יראה בית המקדש השלישי, קשה להסיק מהנבואה הזו תכנית מסודרת סדורה. למרות זאת, אין מניעה להקים את המקדש! וכך ממשיך הרמב"ם "וְאֵלּוּ הֶן הַדְּבָרִים שְׁהֶן עִיקָר בְּבִנְיַן הַבַּיִת:" כאן מגיעה רשימה של מספר דברים שחייבים להיות בבית המקדש, על מנת שיהיה "כשר" (לדוגמה שיהיה קודש קודשים). מעבר לזה שאר הפרטים הם חשובים אך הם לא תנאי שבלעדיהם אי אפשר. אין ספק שכאשר יבואו אומנים להקים בפועל את חלקי המקדש השונים הם ישקיעו מאמץ רב בפענוח נבואת יחזקאל על פי הפרשנים השונים, ובסופו של דבר יגיעו למסקנות מעשיות ויתפללו שתשרה שכינה במעשה ידיהם. למעוניינים להרחיב בנושא זה ולשמוע על מאמצים כאלו שכבר נעשים בדורנו, מוזמנים לחפש בגוגל את הפודקאסט "ובנו הבית".
גם בתלמוד הירושלמי בהלכות מעשר שני מפורש בצורה ברורה: "אמר רבי אחא זאת אומרת שבית המקדש עתיד להיבנות קודם למלכות בית דוד." מקור זה מתחבר למקור נוסף שהולחן כשיר מפורסם ומופיע במדרש פסיקתא: "שנו רבותינו: בשעה שמלך המשיח נגלה, בא ועומד על הגג של בית המקדש, והוא משמיע להם לישראל ואומר להם: ענוים! הגיע זמן גאולתכם! ואם אין אתם מאמינים ראו באורי שזרח עליכם". מכאן גם ניתן להסיק שהמשיח יגיע, או לפחות יכול להגיע, לאחר שבית המקדש כבר יהיה בנוי!
כעת נסכם את מה שראינו בנוגע לתהליך הקמת בית המקדש כחלק מתהליך הגאולה של "לעתיד לבוא". ראשית נזכור את מה שכתבנו בפתיחה שאומר הרמב"ם בהלכות מלכים: "וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן – לֹא יֵדַע אָדָם הֵיאַךְ יִהְיוּ, עַד שֶׁיִּהְיוּ". העיקרון הבסיסי הוא שאנו מצפים בכל רגע שהגאולה השלימה יכולה להתרחש ושהמשיח יכול להופיע פתאום, ורק בדיעבד נראה כיצד כל הנבואות והמשלים וההלכות הסתדרו במציאות. ועם זאת אנו יכולים לשרטט מספר קוים: אם נזכה למסלול "אֲחִישֶׁנָּה" ייתכן שנזכה קודם למלך המשיח והוא יבנה את המקדש בעצמו (או אפילו יזכה לבית המקדש שירד בנוי מן השמים). ואם הגאולה תהיה "בְּעִתָּהּ" אז כנראה שקודם ייבנה המקדש, עוד לפני שיתברר מי זה המשיח. כך או כך, החובה עלינו על פי הרמב"ם היא לבנות את בית המקדש או לפחות לעשות כל שביכולתנו כדי לקדם זאת.
כמובן יש לזכור שבכל מקרה זוהי חובה שמוטלת על *הציבור* ולא על היחידים. כל אחד יכול לתרום את חלקו בשביל לקדם את מה שאפשר בהכנות המעשיות, בבירורים ההלכתיים, במחקר המדעי וכו', כפי שבזמן הקמת המשכן כל אחד מישראל תרם מה שיכל מתוך חומרי הגלם שהיו זקוקים להם לבניית המשכן. אבל הקמת המקדש בפועל על הר הבית זו כבר פעולה שמוטלת על הכלל, וצריכה להיעשות כביטוי לרצון המשותף של לפחות רוב עם ישראל. זוהי נקודה מהותית ועמוקה, שהרי כאשר נגיע לרגע שבו רוב עם ישראל יבקש לבנות את המקדש, זה כבר סימן שהתרחשה מהפיכה רוחנית אדירה ועמוקה בקרב עם ישראל…
אמנם עד למלחמת ששת הימים לא היתה לנו אפשרות מעשית לעשות זאת, מאחר והר הבית לא היה בשליטת עם ישראל. אך כפי שראינו באריכות בסדרה שעסקה בנושא הזה, ביום שחרור ירושלים נפתח שלב חדש בתהליך הגאולה ומכאן ואילך הקמת המקדש הפכה להיות אפשרות מעשית וריאלית. כמו שראינו, האפשרות הזו אינה תלויה בשום תנאי חיצוני, הלכתי או טכני, מלבד דבר אחד – הרצון של עם ישראל. ברגע שעם ישראל כולו יתעורר לעניין ויגיע לבהירות שהוא מעוניין לקדם זאת, הבהירות הזו תחלחל אל שכבת ההנהגה וניתן יהיה לקדם זאת לא רק כיוזמות פרטיות (כפי שמסופר בפודקאט "ובנו הבית") אלא כיוזמות כלליות ממלכתיות. זו הסיבה שכרגע הדבר המשמעותי ביותר שניתן לעשות להבנתי כדי לקדם את הקמת המקדש, הוא לעורר את הרצון באמצעות לימוד והתבוננות יומיומיים במהות המקדש, על מנת לקבע בתודעה את הרלוונטיות והחשיבות של הקמת המקדש. אם מצאת את עצמך מזדהה עם הרעיון הזה, אני מזמין אותך לסייע בהפצת קיומו של מיזם "7 דקות מקדש ביום" על מנת לחבר אנשים נוספים למעגל הלימוד היומי!
אבל מה לגבי המקורות שאומרים שבית המקדש ירד בנוי ומשוכלל משמים? וכיצד יגיבו אומות העולם למהלך שכזה, האם אין כאן סכנה לפתיחת מלחמת עולם?
בשאלות אלו נעסוק בתרגילים הבאים.
*******************************
הפודקאסט "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-50 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate